המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ה' אלהינו", מבאר והולך את שאלתו השנית שראוי שישפות שלום לישראל, כי הלא "בעלונו אדונים" החזיקו בנו כקנין כספם ורצו להכריחנו שנהיה "זולתך" שנכפור באמונתך ויחודך, ואנחנו לא הקשבנו להם, "רק לבד בך (לבד) נזכיר שמך", רק אותך החזקנו לאלהים ולבד את שמך הזכרנו לא שם אלהי נכר, וא"כ הכי מהראוי הוא אשר ע"י שדבקו בך ולא רצו לכפור באלהותך, עי"כ יהיו.
ביאור המילות
"בעלונו", בעל מורה על הקנין שי"ל בגוף הדבר ולכן בא גם על דברים שאין בהם רוח חיים ובעל השור נקי, לא כן שם אדון, שעקרו על האדנות והגדולה:
