ישעיהו ב
קיצור דרך: t1002
תנ"ך > ישעיהו > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו
הפרק במהדורה המוטעמת
ב א הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה יְשַֽׁעְיָ֖הוּ בֶּן־אָמ֑וֹץ עַל־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
ב וְהָיָ֣ה ׀ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֗ים נָכ֨וֹן יִֽהְיֶ֜ה הַ֤ר בֵּית־יְהֹוָה֙ בְּרֹ֣אשׁ הֶהָרִ֔ים וְנִשָּׂ֖א מִגְּבָע֑וֹת וְנָהֲר֥וּ אֵלָ֖יו כׇּל־הַגּוֹיִֽם׃
ג וְֽהָלְכ֞וּ עַמִּ֣ים רַבִּ֗ים וְאָֽמְרוּ֙ לְכ֣וּ ׀ וְנַעֲלֶ֣ה אֶל־הַר־יְהֹוָ֗ה אֶל־בֵּית֙ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וְיֹרֵ֙נוּ֙ מִדְּרָכָ֔יו וְנֵלְכָ֖ה בְּאֹרְחֹתָ֑יו כִּ֤י מִצִּיּוֹן֙ תֵּצֵ֣א תוֹרָ֔ה וּדְבַר־יְהֹוָ֖ה מִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
ד וְשָׁפַט֙ בֵּ֣ין הַגּוֹיִ֔ם וְהוֹכִ֖יחַ לְעַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְכִתְּת֨וּ חַרְבוֹתָ֜ם לְאִתִּ֗ים וַחֲנִיתֽוֹתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת לֹא־יִשָּׂ֨א ג֤וֹי אֶל־גּוֹי֙ חֶ֔רֶב וְלֹֽא־יִלְמְד֥וּ ע֖וֹד מִלְחָמָֽה׃
ה בֵּ֖ית יַעֲקֹ֑ב לְכ֥וּ וְנֵלְכָ֖ה בְּא֥וֹר יְהֹוָֽה׃
ו כִּ֣י נָטַ֗שְׁתָּה עַמְּךָ֙ בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב כִּ֤י מָֽלְאוּ֙ מִקֶּ֔דֶם וְעֹנְﬞנִ֖ים כַּפְּלִשְׁתִּ֑ים וּבְיַלְדֵ֥י נׇכְרִ֖ים יַשְׂפִּֽיקוּ׃
ז וַתִּמָּלֵ֤א אַרְצוֹ֙ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֔ב וְאֵ֥ין קֵ֖צֶה לְאֹצְרֹתָ֑יו וַתִּמָּלֵ֤א אַרְצוֹ֙ סוּסִ֔ים וְאֵ֥ין קֵ֖צֶה לְמַרְכְּבֹתָֽיו׃
ח וַתִּמָּלֵ֥א אַרְצ֖וֹ אֱלִילִ֑ים לְמַעֲשֵׂ֤ה יָדָיו֙ יִֽשְׁתַּחֲו֔וּ לַאֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ אֶצְבְּעֹתָֽיו׃
ט וַיִּשַּׁ֥ח אָדָ֖ם וַיִּשְׁפַּל־אִ֑ישׁ וְאַל־תִּשָּׂ֖א לָהֶֽם׃
י בּ֣וֹא בַצּ֔וּר וְהִטָּמֵ֖ן בֶּעָפָ֑ר מִפְּנֵי֙ פַּ֣חַד יְהֹוָ֔ה וּמֵהֲדַ֖ר גְּאֹנֽוֹ׃
יא עֵינֵ֞י גַּבְה֤וּת אָדָם֙ שָׁפֵ֔ל וְשַׁ֖ח ר֣וּם אֲנָשִׁ֑ים וְנִשְׂגַּ֧ב יְהֹוָ֛ה לְבַדּ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃
יב כִּ֣י י֞וֹם לַיהֹוָ֧ה צְבָא֛וֹת עַ֥ל כׇּל־גֵּאֶ֖ה וָרָ֑ם וְעַ֖ל כׇּל־נִשָּׂ֥א וְשָׁפֵֽל׃
יג וְעַל֙ כׇּל־אַרְזֵ֣י הַלְּבָנ֔וֹן הָרָמִ֖ים וְהַנִּשָּׂאִ֑ים וְעַ֖ל כׇּל־אַלּוֹנֵ֥י הַבָּשָֽׁן׃
יד וְעַ֖ל כׇּל־הֶהָרִ֣ים הָרָמִ֑ים וְעַ֖ל כׇּל־הַגְּבָע֥וֹת הַנִּשָּׂאֽוֹת׃
טו וְעַ֖ל כׇּל־מִגְדָּ֣ל גָּבֹ֑הַּ וְעַ֖ל כׇּל־חוֹמָ֥ה בְצוּרָֽה׃
טז וְעַ֖ל כׇּל־אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֑ישׁ וְעַ֖ל כׇּל־שְׂכִיּ֥וֹת הַחֶמְדָּֽה׃
יז וְשַׁח֙ גַּבְה֣וּת הָאָדָ֔ם וְשָׁפֵ֖ל ר֣וּם אֲנָשִׁ֑ים וְנִשְׂגַּ֧ב יְהֹוָ֛ה לְבַדּ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃
יח וְהָאֱלִילִ֖ים כָּלִ֥יל יַחֲלֹֽף׃
יט וּבָ֙אוּ֙ בִּמְעָר֣וֹת צֻרִ֔ים וּבִמְחִלּ֖וֹת עָפָ֑ר מִפְּנֵ֞י פַּ֤חַד יְהֹוָה֙ וּמֵהֲדַ֣ר גְּאוֹנ֔וֹ בְּקוּמ֖וֹ לַעֲרֹ֥ץ הָאָֽרֶץ׃
כ בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ יַשְׁלִ֣יךְ הָאָדָ֔ם אֵ֚ת אֱלִילֵ֣י כַסְפּ֔וֹ וְאֵ֖ת אֱלִילֵ֣י זְהָב֑וֹ אֲשֶׁ֤ר עָֽשׂוּ־לוֹ֙ לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֔ת לַחְפֹּ֥ר פֵּר֖וֹת וְלָעֲטַלֵּפִֽים׃
כא לָבוֹא֙ בְּנִקְר֣וֹת הַצֻּרִ֔ים וּבִסְעִפֵ֖י הַסְּלָעִ֑ים מִפְּנֵ֞י פַּ֤חַד יְהֹוָה֙ וּמֵהֲדַ֣ר גְּאוֹנ֔וֹ בְּקוּמ֖וֹ לַעֲרֹ֥ץ הָאָֽרֶץ׃
כב חִדְל֤וּ לָכֶם֙ מִן־הָ֣אָדָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נְשָׁמָ֖ה בְּאַפּ֑וֹ כִּֽי־בַמֶּ֥ה נֶחְשָׁ֖ב הֽוּא׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם
ב והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים
ג והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם
ד ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה
ה בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה ו כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו ז ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו ח ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו ט וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם י בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו יא עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא יב כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל יג ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן יד ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות טו ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה טז ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה יז ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא יח והאלילים כליל יחלף יט ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ כ ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים כא לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ כב חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא
א הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם.
ב וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם.
ג וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלָ͏ִם.
ד וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.
ה בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְהוָה. ו כִּי נָטַשְׁתָּה עַמְּךָ בֵּית יַעֲקֹב כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם וְעֹנְנִים כַּפְּלִשְׁתִּים וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ. ז וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו. ח וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ אֱלִילִים לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו. ט וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל אִישׁ וְאַל תִּשָּׂא לָהֶם. י בּוֹא בַצּוּר וְהִטָּמֵן בֶּעָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹנוֹ. יא עֵינֵי גַּבְהוּת אָדָם שָׁפֵל וְשַׁח רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב יְהוָה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא. יב כִּי יוֹם לַיהוָה צְבָאוֹת עַל כָּל גֵּאֶה וָרָם וְעַל כָּל נִשָּׂא וְשָׁפֵל. יג וְעַל כָּל אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים וְעַל כָּל אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן. יד וְעַל כָּל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל כָּל הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאוֹת. טו וְעַל כָּל מִגְדָּל גָּבֹהַ וְעַל כָּל חוֹמָה בְצוּרָה. טז וְעַל כָּל אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ וְעַל כָּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה. יז וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב יְהוָה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא. יח וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף. יט וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ. כ בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ לְהִשְׁתַּחֲוֺת לַחְפֹּר פֵּרוֹת וְלָעֲטַלֵּפִים. כא לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצֻּרִים וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ. כב חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא.
(א) הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם.
(ב) וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם.
(ג) וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלָ͏ִם.
(ד) וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.
(ה) בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְהוָה.
(ו) כִּי נָטַשְׁתָּה עַמְּךָ בֵּית יַעֲקֹב כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם וְעֹנְנִים כַּפְּלִשְׁתִּים וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ.
(ז) וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו.
(ח) וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ אֱלִילִים לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו.
(ט) וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל אִישׁ וְאַל תִּשָּׂא לָהֶם.
(י) בּוֹא בַצּוּר וְהִטָּמֵן בֶּעָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹנוֹ.
(יא) עֵינֵי גַּבְהוּת אָדָם שָׁפֵל וְשַׁח רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב יְהוָה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא.
(יב) כִּי יוֹם לַיהוָה צְבָאוֹת עַל כָּל גֵּאֶה וָרָם וְעַל כָּל נִשָּׂא וְשָׁפֵל.
(יג) וְעַל כָּל אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים וְעַל כָּל אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן.
(יד) וְעַל כָּל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל כָּל הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאוֹת.
(טו) וְעַל כָּל מִגְדָּל גָּבֹהַ וְעַל כָּל חוֹמָה בְצוּרָה.
(טז) וְעַל כָּל אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ וְעַל כָּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה.
(יז) וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב יְהוָה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא.
(יח) וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף.
(יט) וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ.
(כ) בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ לְהִשְׁתַּחֲוֺת לַחְפֹּר פֵּרוֹת וְלָעֲטַלֵּפִים.
(כא) לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצֻּרִים וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ.
(כב) חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא.
א הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה ראה בנבואה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ, עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם:
| "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת" - פסל השלום של אליעזר ויסהוף הנושא את הכיתוב |
ב
וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן מוכן ומתוקן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים הראשון בחשיבות לכל ההרים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת ינשא במעלה וחשיבות יותר מכל הגבעות, וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם.
ג
וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ: לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה, אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו, כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלָ͏ִם.
ד
וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים. וְכִתְּתוּ ישברו (בגלל שהסכסוכים בין העמים יפתרו בדיונים בירושלים, לא יהיו יותר מלחמות) חַרְבוֹתָם לְאִתִּים ויעשו מהם כלי חפירה (ביחיד אֵת) וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת מהחניתות יעשו מזמרות (מזמרה היא מכשיר כעין מספריים שבה חותכים ענפי שיחים אילנות). לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.
{פ}
ה בֵּית יַעֲקֹב הנביא פונה לעם ישראל: כיוון שכך יהיה באחרית הימים, לכן כדאי שכבר כעת נלך באור ה' לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְהוָה.
ו כִּי נָטַשְׁתָּה עַמְּךָ הנביא אומר: אתה ה' עזבת את עמך בֵּית יַעֲקֹב, כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם מלאו כשפים יותר מתושבי ארצות המזרח שהרבו לעסוק בכשפים וְעֹנְנִים מנחשים עתידות לפי העננים או לפי העונות (ר' דברים יח י) כַּפְּלִשְׁתִּים כמו הפלישתים וּבְיַלְדֵי נָכְרִים במנהגים שנבעו מהגויים (מחשבות האדם משולים לילדיו) יַשְׂפִּיקוּ ירבו לעסוק. ז וַתִּמָּלֵא והסיבה שעסקו בכל הנ"ל היא בגלל השפע אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב, וְאֵין קֵצֶה קץ, סוף לְאֹצְרֹתָיו, וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו. ח וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ אֱלִילִים, לְמַעֲשֵׂה יָדָיו לפסלים שאותם עשו במו ידיהם יִשְׁתַּחֲווּ, לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו.
ט
וַיִּשַּׁח אָדָם באחרית הימים ה' יכפוף וינמיך אותם וַיִּשְׁפַּל אִישׁ, וְאַל תִּשָּׂא לָהֶם הנביא מבקש מה': אל תמחל להם.
י
בּוֹא בַצּוּר ויאמרו אחד לחבירו: נתחבא בנקיקי הסלעים וְהִטָּמֵן בֶּעָפָר במחילות שבאדמה, מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹנוֹ כבודו.
יא
עֵינֵי גַּבְהוּת אָדָם שָׁפֵל אז ישפיל ה' את העיניים גבוהות, הרגשת הגאווה, וְשַׁח רוּם אֲנָשִׁים, וְנִשְׂגַּב יהיה גדול, תקיף יְהוָה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא.
{ס}
| ויטראז' חלונות ארדון, המבטא את פסוקים ב-ד |
יב כִּי יוֹם כי יום מוכן, מתוכנן לַיהוָה צְבָאוֹת עַל כָּל על תשלום כגמולו לכל איש גֵּאֶה וָרָם, וְעַל כָּל נִשָּׂא - וְשָׁפֵל העונש לנִשָּׂא הוא שיושפל. יג וְעַל כָּל אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן עצי ארז הגדלים בלבנון - משל לגאוותנים הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים, וְעַל כָּל אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן עצי אלון הגדלים בבשן - כנ"ל, וכן בכל המשלים הבאים. יד וְעַל כָּל הֶהָרִים הָרָמִים, וְעַל כָּל הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאוֹת. טו וְעַל כָּל מִגְדָּל גָּבֹהַ, וְעַל כָּל חוֹמָה בְצוּרָה. טז וְעַל כָּל אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ אוניות משא גדולות המסוגלות להפליג עד לתרשיש (של של ים או ארץ רחוקה), וְעַל כָּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה חפצים יקרים. יז וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים, וְנִשְׂגַּב יְהוָה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא. יח וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף. יט וּבָאוּ יתחבאו האנשים הגאוותנים בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר, מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ, בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ לשבור רשעי הארץ.
כ בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ, אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ לְהִשְׁתַּחֲוֺת, לַחְפֹּר פֵּרוֹת וְלָעֲטַלֵּפִים ישליכו למחילות של חפרפרת ומערות עטלפים. כא לָבוֹא והאדם יתחבא בְּנִקְרוֹת הַצֻּרִים וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים בענפי, בבליטות הסלעים, מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ, בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ.
כב
חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם חידלו להתגאות במין האנושי (ולהעריץ אנשים מכובדים) אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ, כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא וכיון שכך, במה הוא נחשב? כשהנשמה יוצאת לא נשאר ממנו כלום.
{פ}
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: