ירושלמי פסחים דף כד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


ההן יוצא מה את עבד ליה כי מטמא בחוץ או כי מטמא בפנים אמר רבי יוסה מכיון שנמצא פסול מחמת מקומו נעשה כמטמא בחוץ אמר רבי יוסי בי רבי בון טהור הוא דבר תורה את הוא שגזרת עליו טומאה לא דייך שגזרת עליו טומאה אלא שאת מבקש לעשותו כמטמא בחוץ אלא כמטמא בפנים אית תניי תני ומחלף רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסי כמתניתין אמר ר' יודן סימנא מן ההיא דברכות עד כמה מזמנין עד כזית ר' יהודה אומר עד כביצה תני פחות מיכן אין מטריחין עליו שיחזיר מה בין זה לזה זה יש לו ביטול עד כדון בשר קודש חמץ מניין אמר רבי יוסי בי רבי בון מן מה דתנינן וכן מי שיצא מירושלם הדא אמרה מה דנפל לדין נפל לדין

הלכה א משנה[עריכה]

מתניתין מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות עושין מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין ההולך ממקום שעושין למקום שאינן עושין או ממקום שאינן עושין למקום שעושין נותנין עליו חומרי המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם

 

עין משפט

1 ד_א מיי' פ"ח מהל' יום טוב הלכה י"ח, טור ושו"ע או"ח סי' תס"ח סעיף ג':

2 ד_ב מיי' פ"ח מהל' יום טוב הלכה כ', טור ושו"ע או"ח סי' תס"ח סעיף ד':