ירושלמי סנהדרין ו ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת סנהדרין · פרק ו · הלכה ט | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ט משנה[עריכה]

ולא זו בלבד אלא כל המלין את מתו עובר בלא תעשה הלינו לכבודו להביא לו ארון ותכריכין אינו עובר עליו בלא תעשה ולא היו קוברין אותן בקברות אבותיהן אלא שני קברות היו מתוקנין לבית דין אחד לנסקלין ולנשרפין ואחד לנהרגין ולנחנקין

הלכה ט גמרא[עריכה]

תני המעביר ארון ממקום למקום אין בו משום ליקוט עצמות א"ר אחא הדא דתימר בארון שיש אבל בארון עץ יש משום ליקוט עצמות א"ר יוסי אפילו בארון עץ אין בו משום ליקוט עצמות אי זה ליקוט עצמות א"ר חגיי והוא ששמע למחר אבל בו ביום יש שמיעה לליקוט עצמות תני ניקומכי קומי ר זעירא אין שיעור לליקוט עצמות רבי מני הורי לר לא דכפרא לקרוע ולהתאבל כר אחא ולא ליטמות כר יוסי תני ליקוטי עצמות כשמיען איזה ליקוט עצמות המלקט עצם עצם משיתעכל הבשר תני ליקוט עצמות אין אומר עליהן קינים ונהי ולא ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים אילו הן ברכת אבלים שאומרים בבית הכנסת אילו הן תנחומי אבלים שהן אומרים בשורה תני אבל אומר עליהן דברים מהן הן דברים רבנן דקיסרין אמרין קילוסין