ירושלמי סוכה ב ד
<< | ירושלמי · מסכת סוכה · פרק ב · הלכה ד | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
דף ט עמוד א[עריכה]
מתניתין העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה כשירה ועולין לה ביום טוב בראש האילן או על גבי הגמל כשירה ואין עולין לה ביום טוב שתים בידי אדם ואחת באילן או שתים באילן ואחת בידי אדם כשירה ואין עולין לה בי"ט שלש בידי אדם ואחד באילן כשירה ועולין לה ביום טוב זה הכלל כל שינטל האילן והיא יכולת לעמוד בפני עצמה כשירה ועולין לה ביום טוב:
דף ט עמוד ב[עריכה]
גמרא מה אנן קיימין אם בנתונה בארץ דברי הכל מותר אם במפרשת מחלוקת ר' אלעזר בן עזריה ור' עקיבה. אלא כן אנן קיימין בנתונה באלמין. ר' שמעון בן כרסנא בשם ר' אחא ר' מאיר ור' יוסה ור' אלעזר בן עזריה שלשתן אמרו דבר אחד. ר' מאיר דלחיים דתנינן מטמא משם גולל ר' מאיר מטהר. ורבי יוסה דאהילות דר' יוסי אומר הבית שבספינה אינו מביא את הטומאה. ר' לעזר בן עזריה דתני מעשה בר' אלעזר בן עזריה ור' עקיבה שהיו באין בספינה ועשה לו ר' עקיבה סוכה בראש הספינה ובאת הרוח והפריחתה. אמר לו ר' אלעזר בן עזריה עקיבה איה סוכתך. נתנו באילן למעלה מעשרה טפחים אינו עירוב למטה מעשרה טפחים עירובו עירוב ואסור לטלטלו. למה מג' מותר. וקשיא אם עירובו עירוב יהא מותר לטלטלו ואם אסור לטלטלו לא יהא עירוב. ראוי הוא לעבור על השבות ולוכל. מעתה אפילו למעלה מעשרה. רב יהודה בשם שמואל תיפתר שהיתה ככרתו ד'. א"ר מנא והיא שתהא רה"ר מקפתו מכל צד באומר שביתתי תחתיו. תני נתנו בכלכלה ותלויו באילן למעלה מי' טפחים אינו עירוב למטה מי' טפחים עירובו עירוב ואסר לטלטלו. למה מג' מותר. וקשיא אם עירובו עירוב יהא מותר לטלטלו ואם אסור לטלטלו לא יהא עירובו עירוב. ר' אחא בשם רבי חיננא ראוי הוא להפכה ולבטל רשות היחיד שבה. א"ר יוסה הדא אמרה ספסל שהוא נתן ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה מכיון שהוא ראוי להופכו ולבטל רה"ר שבו. הדא אמרה שעירובו עירוב ומותר לטלטלו. תמן תנינן שתים בידי אדם ואחת באילן או שתים באילן ואחת בידי אדם כשירה ואין עולין לה ביום טוב. הכא את אמר כשירה ואין עולין לה בי"ט. והכא את אמר עירובו עירוב ומותר לטלטלו. אמר רבי ירמיה כאן מלמעלן כאן מלמטן. הדא ילפה מן ההיא וההיא ילפה מן הדא. הדא ילפה מן ההיא שאם היה נתון בצידו של אילן שעירובו עירוב ומותר לטלטלו. וההיא ילפה מן הדא
דף י עמוד א[עריכה]
שאם היו שתי יתידות יוצאות וסיכך על גביהן שהיא כשירה ועולין לה בי"ט. אמר רבי יוסה בין הכא בין תמן מן הצד היא. מאי כדון כההיא דאמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירה דר"ש בן אלעזר היא. דתני רשב"א אומר מותר להשתמש על צידדי בהמה בשבת. היא צידדי בהמה היא צידדי אילן: