ירושלמי מגילה ב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< | ירושלמי · מסכת מגילה · פרק ב · הלכה ה | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ה משנה[עריכה]

הכל כשירין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ר' יהודה מכשיר בקטן אין קורין את המגילה ולא מולין ולא טובלין ולא מזין וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר

הלכה ה גמרא[עריכה]

אמר רב מתנה דר' יוסי היא אמר רבי יוסה הוינן סברין מימר מה פליגין ר' יוסה ורבנן בשמע דכתיב בה שמע הא שאר כל המצות לא מן מה דרב מתנה אמר דר' יוסי היא הדא אמרה היא שמע היא שאר כל המצות ומה טעמא דר' יוסה (שמות טו) והאזנת למצותיו שמע אזניך מה שפיך מדבר רב חסדא אמר לית כאן חרש באשגרת לשון היא מתניתא א"ר יוסה מסתברא יודה רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי אתא רבי חנניה בשם רב חסדא דר' יוסה היא א"ר יוסי בי ר' בון על כורחך את אמר דהיא דר' יוסה דתנינן חמשתי אחרייתא ולא תנינתה עמהן הוי סופך מימר דר' יוסה היא ר' יהודה מכשיר בקטן אמר ר' יודה קטן הייתי וקריתיה לפני ר' טרפון בלוד אמרו לו קטן הייתה ואין עידות לקטן א"ר מעשה שקריתיה לפני ר' יהודה באושה אמרו לו אין זו ראייה היא שהוא מתיר מיכן והילך נהגו הרבים לקרותה בבית הכנסת בר קפרא אמר צריך לקרותה לפני נשים ולפני קטנים שאף אותם הוו בספק ר' יהושע בן לוי עבד כן מכנש בנוי ובני בייתיה וקרי לה קומיהון אין קורין את המגילה עד שתנץ החמה דכתיב (אסתר ט) ביום אשר שברו אויבי היהודים לשלוט בהם ולא מולין דכתיב (ויקרא יב) וביום השמיני ימול בשר ערלתו ולא טובלין דכתיב (במדבר יט) והזה וטבל מה הזייה ביום אף טבילה ביום מניין שההזיה ביום דכתיב (שם) והזה הטהור על הטמא ביום השלישי כל מחוייבי טבילות טובלין כדרכן ביום חוץ מן הנידה ויולדת שאינן טובלות אלא בלילה נידה שעבר זמנה טובלת בין ביום ובין בלילה דרשה ר' חייא בר בא לצורייא נידה שעיבר זמנה טובלת בין ביום בין בלילה תמן אמרין אפילו עיבר זמנה לא מפני חמותה מפני כלתה אשה אחת משל בית רבותינו ראו אותה טובלת כדרכה ביום נאמר מעיברת זמן הוות נידה שנאנסה וטבלה ר' שמי בשם רב טהורה לביתה וטמאה לטהרות ר' לעזר בשם ר' חנינה טמאה בין לביתה בין לטהרות מה טעמא (ויקרא יג) וכובס שנית וטהר מה הראשונה לדעת אף השנייה לדעת מניין שהראשונה לדעת (שם) וצוה הכהן וכבסו לדעת ואנן חמיי רבנן מקדמין לעיבורה רב נחמן בשם ר' מנא מצוה להקדים כדי לזרז במצות