ירושלמי בבא קמא ח ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< | ירושלמי · מסכת בבא קמא · פרק ח · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ג משנה[עריכה]

שבת רואין אותו כאילו שומר קישואין שכבר נתן לו דמי ידו ודמי רגלו בושת הכל לפי המבייש והמתבייש המבייש את הערום המבייש את הסומא המבייש את הישן חייב וישן שבייש פטור נפל מן הגג והזיק ובייש חייב על הנזק ופטור על הבושת שנאמר ושלחה ידה והחזיקה במבושיו אינו חייב על הבושת עד שיהא מתכוין

הלכה ג גמרא[עריכה]

הכא את מר רואין אותו כאילו שומר קישואין והכא את מר היה עושה מנה ביום נותן לו מנה סלע נותן לו סלעא"ר יצחק תרין שבתין אינון הכהו על ידו וקטעה אין רואין אותו כאילו עושה מנה ביום אלא רואין אותו כאילו חיגר יושב ושומר קישואין שכבר נתן לו דמי ידו ודמי רגלושאם כויו על כף ידו וצבת על כף ראשו וצבה או שהטיל עליו שלג או צונן במקום שאינו נראה חייב לרפותו תני ושלחה ידה ולא אשת שליח ב"ד תניי חורין תני ושלחה ידה לרבות אשת שליח ב"דמאן דמר ושלחה ידה ולא אשת שליח ב"ד בשהכהו ברשות מאן דמר לרבות אשת שליח ב"ד בשהכהו שלא ברשותתני לא אשת שנים