יפה תואר על בראשית רבה/פד/יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה פד | >>
א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

זכורה היא לעולם. ולא ימחה כי אחרי שמכרו את אחיהם ישבו לאכל לחם. ובמקום תקוה היא לעולם י"ג תקועה היא לעולם והוא כפל הדבר במ"ש עם זכורה היא לעולם ולפ"ז מה שדרש עוד מאכיל לחם לכל באי העולם הוא ענין אחר. אבל רש"י גריס במקום זכורה זכות היא ותקוה. וכ"ה בתנחומא. ולפ"ז הדרש של מאכיל לחם הוא ענין אחד:

זימן הקב"ה לאותו צדיק כו'. שאפי' בשעת כעסן של צדיקים זוכר רחמיו עליהם וכ"ה בת"כ גבי וישאום בכתנותם:

ועשו אותו מלך עליהם דכתיב וישתחוו לך בני אביך משמע שהמליכוהו עליהם. ואע"ג ששבט יהודה זכה למלכות בשביל שקפץ תחלה לים וכמ"ש גבי היתה יהודה לקדשו וכן סובר ריב"א במ"ר פי"ג כנראה מדרשתו שם על הכתוב נודע ביהודה וגו'. אבל סובר שמתחלה זכה יהודה בעצמו למלכות בשביל ג' דברים אלו. ואחיו המליכוהו עליהם. אבל שבטו זכה למלכות בשביל נחשון שקפץ תחלה לים. ונראה שאחר הג' דברים אלו המליכוהו עליהם והטעם בזה שסגולות המלך ותועליותיו שלש הנה. הא' להדריך את העם בדרך ה' וכדכתיב והיתה עמו וקרא בו וגו' וכן בפרשת הקהל. והב' לעשות משפט עמו כי מלך במשפט יעמיד ארץ. והג' לערוך מלחמה נגד אויביהם ולהושיעם. ושלש אלה נמצאו ביהודה כי במה שאמר מה בצע כי נהרוג את אחינו וכסינו את דמו מנעם מבוא בדמים והוליכם בדרך ה'. ובמ"ש מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק דבר אתו משפט. וכמ"ש ז"ל מה נאמר בכסף ראשון כו'. ובגשתו ליוסף בקש לערוך מלחמה ולהציל את בנימין וכמו"ש ז"ל הגשה למלחמה והאריכו בזה בתוספתא. ולכן כאשר מצאו בו שלש התועליות האלה בחרו אותו למלך עליהם: