יפה תואר על בראשית רבה/פב/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה פב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

ובנימין כבר יצא מחלציו. ולא נוכל לומר שעדיין לא נתעברה כי הוא שהה בדרך כ"ד חדשים ועשה י"ח בסוכות וששה בבית אל כדלעיל סוף פע"ח ומאחר שנבואה זו היתה בבית אל. ואם לא היה בנימין כבר במעי אמו נמצא שנולד בפחות מששה חדשים. מה שא"א להתקיים:

דכתיב וזרעו יהיה מלא הגוים. הנה הוא מפרש וקהל חד וזה על מנשה. וגוים חד וזה על אפרים. וכאלו נכתב בקרא גוי וקהל וגוים וכמו שפירש"י ונתתיך לקהל עמים לקהל ועמים. וכדי שלא יקשה איך יקרא לאחד בשם רבים גוים לכן מביא את הכתוב וזרעו יהיה מלא הגוים הנאמר על אפרים:

זה ירבעם ויהוא. והא דלא נקט עמרי ואחאב ואחזיה ויהורם שהיו ג"כ מאפרים משום שלא מלכו במאמר ה' ע"פ נביא. ולא יבשר ליעקב רק אותם שהם ע"פ מאמרו:

זה שאול ואיש בושת. ע' בסנהדרין פ' כ"ג מפני מה נענש אבנר ובתוס' שם:

ומה ראו לקרב ולרחק כו'. בפירש"י בחומש בקצת נוסחאות איתא על פסוק ומלכים מחלציך יצאו וז"ל פסוק זה דרש אבנר כשהמליך את איש בשת. ואף השבטים דרשוהו וקרבו בנימין דכתיב איש ממנו לא יתן את בתו את בנימין לאשה חזרו ואמרו אלמלא היה עולה מן השבטים לא היה הקב"ה אומר ליעקב ומלכים ממך יצאו ע"כ וזה ע"פ דברי רבנן: