יפה תואר על בראשית רבה/סח/ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה סח | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

בן ס"ג שנים כו'. עמ"ש בסוף פס"ב:

שהקב"ה משהה לצדיקים כו'. נראה הטעם כי זה הוא לטובתם כדי שיוכלו לעסוק בתורה בעת אשר אין עליהם עול אשה ובנים. והא דאמרו רז"ל בן י"ח לחופה זה הוא מחובת האדם כי לא ידע את עתו לכן חייב לקיים מצות פריה ורביה מהרה. אבל הקב"ה כשרואה ששנות הצדיק רבות הנה ויוכל לקיים פו"ר אח"ז לא יצערם בבחרותם בגידול בנים והא דלא השהא ליצחק ונשא בן מ' שנה זה היה מפני אברהם שחפץ לראות לו זרע ואם השהה עד פ' שנה כבר היה אברהם מת. ועוד מפני שאברהם חפץ לקחת אשה ודרך ארץ לישא תחלה אשה לבנו הגדול כדלעיל בסוף פ"ס. ומובא פה דברי חזקיה משום שאמר לפ"ז שה' מזווג זווגים וק"ל א"כ זווג יעקב מה' היה ולמה אחרו:

מהיכן הורשה לא מבאר שבע. בקרא איתא שהיה בגרר כאשר אמר לו ה' שכון בארץ וגרר לאו היינו באר שבע דהא גורש מגרר ויחן בנחל גרר וזה המקום קרא באר שבע. וי"ל דנחל גרר נמי מגבול גרר ולכן יחשב גרר נמי מתחום באר שבע והטעם שנצטווה בבאר שבע משום ששם בנה אברהם מזבח וקרא בשם ה' והיה המקום הזה מוכן לשיגלה עליהם ה' לענותם. א"נ דבאר שבע היה על הגבול ולכן אין לו רשות לצאת משם בלי נטילת רשות: