ילקוט שמעוני על בראשית לט י

[עריכה]

ויהי כדברה אל יוסף יום יום. בניה של רחל נסן שוה וגדולתן שוה. נסן שוה, ויהי כדברה אל יוסף יום יום, "ויהי כאמרם אליו יום [ו]יום". גדולתן שוה, "ויסר פרעה את טבעתו". "וילבש אותו בגדי שש", "וילבש את מרדכי". "וישם רביד הזהב", "ומרדכי יצא מלפני המלך". "וירכב אותו במרכבת המשנה", "וירכיבהו על הסוס". "ויקרא לפניו אברך", "ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש".

ולא שמע אליה לשכב אצלה, בעולם הזה; להיות עמה, לעתיד לבוא. מטרונא שאלה לרבי יוסי: אפשר יוסף בן י"ז שנה היה עומד בכל חומו ולא היה עושה את הדבר הזה? הביא לפניה ספר בראשית, התחיל קורא מעשה ראובן ומעשה יהודה ותמר. אמר לה: ומה אלו שהיו גדולים וברשות אביהם לא כסה עליהן הכתוב, זה שהוא קטן וברשות עצמו על אחת כמה וכמה.

ולא שמע אליה. אמר רבי: שמע לה, אלא שהביא הקב"ה איקונין שלאביו ונתבייש וברח. פעם שניה נכנס, נטל הקב"ה אבן שתיה, אמר לו: אם תגע בה הריני משליכו ואחריב את העולם, הדא הוא דכתיב: "ויפוזו זרועי ידיו מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל". אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל העושה מצוה אחת בעולם הזה מקדמתו והולכת לפניו לעולם הבא, שנאמר: "והלך לפניך צדקך"; וכל העובר עבירה אחת בעולם הזה מלפפתו והולכת לפניו ליום הדין, שנאמר: "ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו" וגו'. רבי אלעזר אומר: קשורה בו ככלב, שנאמר: ולא שמע אליה לשכב אצלה בעולם הזה, להיות עמה לעולם הבא.

תנו רבנן: עני ועשיר ורשע באין לדין. עני אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה? אומר: עני היה וטרוד במזונותיו. אומרים לו: כלום היית עני יותר מהלל? אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה משתכר בטרעפקיא, חציו נותן לפרנסתו ופרנסת אנשי ביתו וחציו לשומר בית המדרש. פעם אחת לא מצא להשתכר ולא הניחו שומר בית המדרש ליכנס. מה עשה? עלה ונתלה וישב על פני ארובה כדי שישמע דברי אלקים חיים מפי שמעיה ואבטליון. אמרו: ערב שבת היתה ותקופת טבת הוה, ירד עליו שלג. כיון שעלה עמוד השחר אמר ליה שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי, בכל יום הבית מאיר והיום אפל! הציצו בו וראו דמות אדם בארובה. עלו ומצאו שלג רום ג' אמות, ופרקוהו ורחצוהו וסכוהו והושיבוהו כנגד המדורה. אמרו: ראוי זה לחלל עליו שבת. עשיר אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה? אומר: עשיר הייתי וטרוד בנכסי הייתי. אומרים לו: כלום אתה עשיר יותר מרבי אלעזר בן חרסום? אמרו עליו שהניח לו אביו אלף עיירות ביבשה וכנגדן אלף ספינות בים, ולא הלך וראה אותם מעולם אלא ישב ועסק בתורה. פעם אחת מצאוהו עבדיו ועשו בו אנגריא, אמר להם: הניחו לי שאני הולך ללמוד תורה. אמרו לו: חי אדוננו אין אנו מניחין אותך וכו'. רשע אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה? אומר: נאה וטרוד ביצרי הייתי. אומרים לו: כלום היית יפה תואר יותר מיוסף הצדיק? אמרו עליו שהיתה אשת פוטיפר משדלתו בדברים, בגדים שלבשה לו שחרית לא לבשו לו ערבית, ערבית לא לבשה לו שחרית. אמרה לו: השמע לי. אמר לה: לא. נתנה לו אלף ככר כסף ולא שמע אליה. נמצא הלל מחייב את העניים, ורבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים, ויוסף הצדיק מחייב את הרשעים: