ילקוט שמעוני על בראשית כא כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ילקוט שמעוני על בראשיתפרק כ"א • פסוק כ"ז |
א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כא • כב • כג • כה • כו • כז • ל • לג • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית כ"א, כ"ז:

וַיִּקַּ֤ח אַבְרָהָם֙ צֹ֣אן וּבָקָ֔ר וַיִּתֵּ֖ן לַאֲבִימֶ֑לֶךְ וַיִּכְרְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם בְּרִֽית׃


ישמור אדם דברים בלבבו, שלא יעשה שותפות דברים עם הגוי, סוף שהוא כורת ברית עמו. אברהם כרת ברית עם אבימלך, שנאמר: ויקח אברהם צאן ובקר וגו'. אמרו מלאכי השרת: רבונו של עולם! אדם יחיד בררת לך מע' לשונות, וכרת ברית עם אומות העולם. אמר להם: בן יחיד נתתי לו ואני אומר לו: העלהו עולה לפני, אם יעלהו הרי מוטב, ואם לאו יפה אתם אומרים, שנאמר: "ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם". מכאן אמרו: אין לך אומה בעולם שנשתעבדו בהן בישראל יותר ממנה, בשכר ברית שכרת אברהם את אבימלך מלך פלשתים בלבד. מכאן אמרו: כל העושה שותפות דברים עם הגוי, סוף שהוא כורת עמו ברית, ואם תלמיד חכם הוא – מזלזל בתורתו, ומזלזל שם אביו ומאלמן את אשתו ומייתם את בניו, ואינו ממלא את ימיו, וקושר שם רע לו ולבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות: