יוסף תהלות/ט
מזמור ט[עריכה]
פסוק א[עריכה]
למנצח על מות לבן וכו׳. בקונטרי׳ בקונטריס אהבת דוד דרוש י״ד דף ס״ו ע״ד כתבתי בפ׳ בפסוק זה, ושם דף ס״ז ע״א הבאתי דברי רבינו האר״י זצ״ל ע״ש:
פסוק יא[עריכה]
ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך ה׳. אפשר לפרש במ״ש במה שאמרו ביומ׳ ביומא בירושלמי (פ"ג ה"ז), דהיודע השם אסור ליהנות משום אדם. וז״ש וזהו שאמר: ויבטחו בך יודעי שמך, דהיודעים שם המיוחד המפורש אסור ליהנות, ולכן בטחונם בך, כי לא עזבת דורשיך ה׳, כמש״ה כמו שאמר הכתוב: "לא ראיתי צדיק נעזב" (תהלים לז כה), וכמ״ש וכמו שאמר ליעקב אע״ה אבינו עליו השלום: "כי לא אעזבך" (בראשית כח טו), והיינו על הפרנסה. וז״ש וזהו שאמרו רז״ל בילקוט: [ויבטחו] בך יודעי שמך, מהיכן? מן לא עזבת וכו׳. והכונה, במה כח הבטחון? ותירץ, מן כי לא עזבת, דכתיב "לא ראיתי צדיק נעזב". וכמדומה שראיתיו במפרשים או שמעתיו. ואפשר לרמוז כי ר״ת ראשי תיבות שמך כי לא עזבת דורשיך[1] גי׳ גימטריא משיח בן דוד בדקדוק, שיודעי שמו בוטחים שבוודאי יבא משיח ואז יהיה השם שלם.
אי נמי אפשר במ״ש במה שכתוב בזהר, שהמשתדל ליחד קבה״ו קודשא בריך הוא ושכינתיה מש׳ משמים יושפע עליו שפע גדול, כגון הקמים בחצות ומשתדלים לעסוק בתורה עד אור הבקר וכיוצא בליל חג השבועות כמ״ש כמו שכתוב בזהר. וז״ש וזהו שאמר: ויבטחו בך יודעי שמך שמכוונים לזווג השכינה שנקראת שסי[2], וזהו יודעי מלשון "וידע אדם" (בראשית ד כה), והם משתדלים בזה, הם בוטחים כי לא עזבת דורשיך ה׳ לזווג השכינה עמו, ויושפע להם שפע רב.
ואפשר לרמוז עזבת דורשיך ה׳ ס״ת סופי תיבות תכ״ה, שם קדוש להצל׳ להצלה, ועם ג׳ אותיות גימ׳ גימטריא חת״ך שם הפרנסה. ור״ת וראשי תיבות לא עזבת דורשיך, לעד, וס״ת וסופי תיבות אתך, כמ״ש כמו שכתוב "אני את דכא" (סוטה ה א). וברמזים אלו יומתקו הדרכים דלעיל:
פסוק יז[עריכה]
נודע ה׳ משפט עשה בפועל כפיו נוקש רשע הגיון סלה. ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים. פירשו חכמי קאסטילייא דהכי פירושו: נודע ה׳ משפט עשה, דתכף גוזר משפט הרשע. אך אם בפועל כפיו נוקש רשע, פירוש, אם כשעשה העבירה תכף נלכד הרשע וילקה, אז הגיון סלה, כל העולם ידברו בזה ורגזו וחלו ולא יהיה שכר ועונש. ועל כן ישובו רשעים לשאולה ושם יענשו, ולא יוכר העונש, והבחירה ביד האדם כי אינו רואה העונש. ודין גרמ״א כל גוים שכחי אלהים, ששוכחים ועושים עבירות ויש שכר ועונש, עד כאן דבריהם:
ואפשר לדקדק, ישובו רשעי' רשעים, תיבת ישובו, במשז״ל במה שאמרו ז"ל כי כל אדם יש לו ב׳ חלקים, א׳ בג״ע בגן עדן ואחד בגהינם. זכה וכו׳. וזהו ישוב״ו לגהינם, כי שם יש להם חלק ומרויחים חלק חבריהם: