מהדורת הכתיב:
ויאמר פינחס בן אלעזר הכהן אל בני ראובן ואל בני גד ואל בני מנשה היום ידענו כי בתוכנו יהוה אשר לא מעלתם ביהוה המעל הזה אז הצלתם את בני ישראל מיד יהוה
המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר פינחס בן אלעזר הכהן אל בני ראובן ואל בני גד ואל בני מנשה היום ידענו כי בתוכנו יהוה אשר לא מעלתם ביהוה המעל הזה אז הצלתם את בני ישראל מיד יהוה
"היום ידענו וגו'" - בתת בלבבנו להזהר מבוא בדמים ולדבר תחלה פנים אל פנים כי רואים אנו אשר לא מעלתם המעל הזה אשר חשבנו ואדרבה אז בבנין המזבח הצלתם את בני ישראל מיד מכת ה' כי מעתה לא יחטאו להשבית את בניכם מליראה את ה' ולא יענשו מה שאין כן אם השביתו כי אז לא היו נצולים מעונש
השאלות (לא) התכת הכתוב קשה מאד, והלא תחלה טרם שעשו המזבח לא הסתפקו שה' בקרבם?:
"היום ידענו". פנחס התחיל לפייסם ואמר כי הוא לא נסתפק בזה כלל, כי אחר שראו שה' שוכן בתוך ישראל ולא הסתיר פניו מהם ידעו שלא מעלו שבטיהם בו מעל. ושיעור
הכתוב, היום (כי בתוכנו ה') ידענו כי לא מעלתם בה' המעל הזה. (מלות "כי בתוכנו ה'" הוא מאמר מוסגר, מבאר יען שבתוכנו ה' מזה ידענו כי לא מעלתם): "אז הצלתם". ר"ל כי
אם הייתם מועלים במעל גדול כזה, הלא "אז הצלתם" והפרשתם (מלשון (בראשית לא, ט) ויצל אלהים את מקנה אביכם) "את ב"י מיד ה'" והשגחתו, וא"כ ממה שיד ה' בתוכנו
עושה פלא ידענו היום כי לא מעלתם. וכוונת דבריו שעד היום לא נסתפק כלל, ומה שבאו אליהם היה לדעת טעמם וכדי להסיר מכשול מדורות הבאים: