המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ושב הגבול". בצידון כלה סוף המצר עד שצידון בקרן מזרחית צפונית לאשר, והגבול שב מצפון לדרום ומגביל פאת מזרחי שלאשר עד "הרמה" ועד "עיר מבצר צור", שהיא
בקרן מזרחית דרומית של אשר (עיר מבצר צור היה לנפתלי). ועיר מבצר צור אינה צור הגדולה שעל חוף הים, שלא היתה עדיין בנויה בעת ההיא כנודע. וי"מ מבצר שהיה בנוי בצור
וסלע גבוה: "ושב הגבול חסה". משם התחיל הגבול לשוב ממזרח למערב והלך חוסה שהיה לצד מערב, ומשם לחבל אכזיב: "ומן חבל אכזיב היו תוצאותיו הימה". ר"ל הלך
אל חלקת ומשם אל הכרמל הימה. הרי באר גבולי אשר מארבע רוחותיו: "ועמה". מן אכזיב ולמטה היו עוד ערים אלה: "ערים עשרים ושתים". והם ד' בפסוק כ"ה ואלמלך
ועמעד ומשאל, בית דגון, בית העמק, נעיאל, כבול, וה' בפסוק כ"ח, ורמה, חוסה, אכזיב (כי עיר מבצר צור היה לנפתלי), ושלשה שבפסוק ל':
