ידי משה על בראשית רבה/פב/ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| ידי משה על בראשית רבה • פרשה פב |
ב • ז • ח • י • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

ברכת ה' היא תעשיר וגו'. עיין בפי' מ"כ שדחק בפירוש מדרש זה שקשה לו היאך מרומז בכאן ברכת יעקב ונ"ל לפי דאי' בירושלמי פ' היה קורא וז"ל ברכת ה' היא תעשיר זה השבת שנאמר ויברך אלהים את יום השביעי ולא יוסיף עצב עמה זה האבל ופירושו שאין אבילות פרהסיא נוהג בשבת וביעקב היה הברכה של ברכת אבלים ומש"ה מביא פסוק זה ברכת ה' תעשיר על יעקב וממילא סיפא דקרא אץ להעשיר קאי אעשו ודו"ק:

להרבות עושר שאין לו נקוי עולמית. פי' דאמרינן לעיל סוף פ' תולדות כשלקח אותן נשים אלו הי' מגרש הראשונים יפה היה עושה אלא הוסיף ע"ז על בית מלא גלולים לז"א שנתחתן בהם להרבות עושר שאין לו נקיון כי א"א לנקות ע"ז אלא בשריפה דוקא וכן הוא לשון הגמ' ע"ז אין לו ביטול עולמית אלא בשריפה וק"ל: לחייב על כל שבט ושבט. דברי ר"י ור"ש הוא בפסחים בירושלמי פ"ח אם כל שבט ושבט חייב פר לבדו או שכולם מתכפרים בפר אחד ע"ש: