ידי משה על בראשית רבה/מט/ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ידי משה על בראשית רבה • פרשה מט |
א • ב • ח • ט • יב • יג • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

אמר לו הקב"ה לאברהם דיו לעבד שיהא כרבו. לא ראיתי ולא שמעתי כה שום פי' וגם מה שאמר אמר לו הקב"ה והוא עד כאן כל דברי המדרש הם דברי הקב"ה ומה זה שאמר שוטה אחרת אמר לו הקב"ה וגם מה שאמר דיו לעבד שיהא כרבו לא שמעתי פירושו. ול"נ שצ"ל אמר אברהם להקב"ה דיו וכו' וקאי על מה שאמר הקב"ה ומעמיד אני ממך משה שילמוד תורה בשבעים לשון לזה אמר אברהם דיו לעבד שיהא כרבו ר"ל די למשה שהיה כמטטרון רבו שלא מבין בלשון ארמי והוא יבין בשבעים לשון כנ"ל: עוד שמעתי מתלמידי וג"כ לכון דברים כפשטן שאמר הקב"ה לאברהם אל ירע בעיניך שלא יהא רק שבעים נפש או שבעים זקנים ולא יותר כי די לעבד שיהא כרבו ר"ל שסו"ד שלי רק בגימטריא שבעים.

אמר לפניו ומי ימול אותי. פי' כאב"א לפי שצריך שיהא המוהל מהול כדכתיב המול ימול ועדיין לא היה אדם מהול בעולם עכ"ל: