ט"ז על חושן משפט שח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(ס"א ויש חולקין) נראה דכן קי"ל וכן משמע פסק המחבר בס"ה בהוסיף עליו חלק על קצבתו:
(ס"ב מעוברת ומניקה) כ' רבינו בשם הרמ"ה דאם אמר לאשה זו אין יכול לשנות כלל אפי' למשוי כזה ואפי' הבעלים עמה ואם לא אמר לאשה זו אלא האשה שאמרה השכיר לי בהמתך יכולה לשנות למשוי כזה ואם אין הבעלים או השוכר עמה אלא נותנן לאחר אפי' לשינוי קל יותר אסור שאין השוכר כו' ומש"כ ורוצה לומר שהשוכר כו' קאי אחלוקה דלאשה זו וע"ד שכתב רבינו בסי' רי"א שב"א ס"ג ג' דברים אלו עצמן בשם הרמ"ה ובזה מתיישב תמיהת ב"י:
(ס"ז הכתף) בגמ' פרכינן הא בר דעת הוא לשדי' אם איתא דלא מצי בי' ומשני אביי בשחבטו לאלתר רבא א' נ"מ לאגר' יתירא דצריך ליתן לו רבי אשי א' סבר חולשא הוא דנקט ליה וכת' רבינו וקי"ל כוותי' לאפוקי מדרבא כו' פי' דאביי פשיט' דלא קי"ל כוותי' דאיהו ס"ל דאינו חייב אלא בחבטו לאלתר דוקא ואפי' רבא לא ס"ל כותיה דאיהו ס"ל בעי לשלומי יותר אף בלא הגיע לו נזק אלא דאין עליו חיוב רק אם הגיע לו נזק והוא נשאו ונ"ל דזה מיירי דוק' בשכרו סתם ושיעורו סתם ל' קבין בזה אמרינן דאם לא הגיע לו נזק ונשא עם התוספות א"צ כהוסיף לו שכר דהא חזינן דמשא זה ראוי לו אבל אם שכרו לשיעו' ידוע והוסיף לו למשאוי חלק למ"ד חייב להוסיף לו שכר אף אם לא הגיע לו נזק דלא שייך כאן לו' היה לו להשליכו דבאמת יש לו כח להוליך זה הסך אלא שלא רצה להטריח עצמו בשיעו' הקצוב והטיעוהו שסבר שלא הוסיף וכן במקום שיש שיעור ידוע למשא אדם חייב ג"כ לשלם כל התוספת אם הוא חלק למ"ד דמ"ש מההיא דס"פ (דס"ה) דנותן לו שכר התוספו' דכל שיש שיעו' ידוע הוה כאלו פי' אותו שיעור ואע"פ שיכול לשאת אותו מ"מ למה ירויח זה בכוחו של חבירו ע"כ נראה דצריך לשלם כל התוס' ומ"ה נקט רבינו שיעו' משאוי אדם כו' כנלע"ד פשוט: