חפץ חיים על ספרא/אמור/פרק יא
חפץ חיים על הספרא
מפרשים על הפרק: מלבי"ם | חפץ חיים | קרבן אהרן | הר"ש | רבינו הלל | הראב"ד | עשירית האיפה
ביאור - פרק יא[עריכה]
(א) יכול משתחשך: בירושלמי פרק תמיד נשחט קאמר יכול עם דמדומי חמה ת"ל יום. פירוש, יכול עם שקיעת החמה ת"ל יום, והיינו מה שכתוב בפרשת פנחס "ובחודש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח" דמשמע דיום הוי פסח.
יכול משתי שעות: היינו משתי שעות מהיום שהוא תחלת עליית האור היה נשחט הפסח. והזית רענן פי' שבשעה ראשונה יקריבו התמיד ובשעה שניה הפסח.
ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר: כי דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן אפילו הכי זכר לדבר דכתיב אוי לנו כי פנה היום כי נטו צללי ערב, אלמא מכי ינטו הצללים ערב מיקרי, הלכך משש שעות ומחצה ולמעלה שכבר נטו הצללים בין הערבים הוא.
(ב) יום זה טעון מצה וכו': ד"הזה" יתר, דהיל"ל ובט"ו לחודש ופשיטא דעל חודש הזה הוא מדבר, ולזה אמרו דחג המצות הוא סמוך לחודש הזה ולאשמועינן דדוקא יום זה שהוא בחודש הזה טעון מצה ולא י"ד שבחודש תשרי טעון מצה.
זה שטעון סוכה וכו': ששניהם הלא הם זכר לייאת מצרים.
(ג) חג המצות לה' שבעת ימים מצות תאכלו מה תלמוד לומר: פי' שאם בא לחייב אותנו באכילת מצה הרי כבר אמר בפרשת בא שבעת ימים תאכל מצות, וגם יש לנו ראיה מקרא אחר שהם כולם רשות לבד מלילה ראשונה כמו שמסיים יכף, ואם כן ע"כ מקרא זה בא ללמד שאין יוצאים רק במצה הנאכלת כל שבעה כמו שמסיים בהלכה ד' וזהו מה שמסיים לפי שנאמר וכו', והוא הכל מאמר אחד עד אם כן למה נאמר וכו' בהלכה ד'.
שביעי בכלל היה: בכלל מה שאמר הכתוב שבעת ימים תוכל מצות, ויצא מן הכלל בהאי קרא דששת ימים כתיב, ללמד שהשביעי היא רשות ולא ללמד על עצמו לבדו יצא אלא על הכלל כולו דכל הששת ימים הם גם כן רשות ואינו מצוה אלא שלא לאכול חמץ ויכול לאכול בשר וירקות. וזו אחת מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן (רשב"ם בפרק ערבי פסחים).
תלמוד לומר עליו תאכלו מצות: בפרשת ראה והאי עליו היינו על הפסח והתם בודאי הוזקק לאכול מצה דכן הוא מצות הפסח. ובגמרא הנ"ל יליף לה מדכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו והיינו הך.
(ד) יצאו חלות תודה ורקיקי נזיר: פי' שאף על פי שהן מצה כהלכתה אם רצה לצאת בם ידי חובת מצה של לילה ראשונה לא יצא לפי שאינם נאכלים אלא ליום ולילה ולא יוכל לאכול מהם כל שבעה. ופירוש הפסוק "שבעת ימים", כלומר המצה אשר תוכלו לאכול ממנה שבעת ימים הם המצות אשר הוא חובה עליכם שתאכלו שהיא מצת לילה ראשונה.
(ה) והקרבתם וגו' מנין וכו': דקרא יתירא הוא דהא כתיב בפרשת פנחס קרבן המוספין.
אם אין לך פרים: דשם נאמר פרים שנים ואיל אחד ושבעה כבשים וקרא דא בא לומר שאין מעכבין זה את זה.
ת"ל והקרבתם וכו': דהיינו מ"מ יקריבו ולא יהיה עיכוב משום צד.