חיים ביד/ע
סימן ע[עריכה]
נשאלתי מעיר מילאס יע"א בנולד בן ממזר מאשת איש מה דינו במילה וגם מה שמו קורים אותו ואם הוא פטר רחם מה דינו בפדיון:
תשובה על ראשון ראשון כבר פסק מרן בש"ע יו"ד סי' קס"ה ס"ד וז"ל ממזר בישראל הוא ומברכין עליו ברכת מילה עד כורת הברית אבל אין מבקשים עליו רחמים ומפרסמים בשעת מילתו שהוא ממזר יע"ש והיא תשו' להגאון הביאה הטור בסי' הנז' וכתב מרן בב"י דכ"כ בעל העיטור ז"ל יע"ש. ואם נוהגים למול לתינוקות בביהכ"נ עושין שינוי למול לממזר בעזרת ביה"כ ואם אין עזרת לביה"כ במקום שהוא חוץ לביה"כ כמ"ש הרב הדרישה בסי' זה סקי"ג בשם מוהרי"ל וז"ל שציוה למול חוץ לבה"כנ שלא במקום שאר הקטנים וגם לא אמרו כשם וכו' וציוה להכריז שהוא ממזר שיזהרו מלהתחתן בו יע"ש וכ"כ הרב הלבוש והט"ז והש"ך ז"ל שם. וגם אין אומרים אשרי תבחר ותקרב כמ"ש הרב מוהריק"ש ז"ל בס' ערך לחם ביו"ד סי' הנז' וז"ל בכל ולד שיש בלידתו נדנוד עבירה אין ראוי לומר אשרי תבחר וכו' וכיוצא בו ואין אומרים שבחים לא לאב ולא לאם אפילו במידי דאסור מדרבנן משום דהנשארים ישמעו ויראו וכו' ודוקא במידי דמפורסם וידוע וכו' יע"ש. ולענין למולו בשבת כתב הרשב"ש ז"ל בתשו' דמותר למולו אפילו בשבת וכ"כ בס' בדק הבית ביו"ד סו' סי' רס"ו והכנה"ג ביו"ד שם הגב"י אות ט"ו יע"ש וכ"כ בתשו' מוהרי"ל ובש"ך ז"ל וכ"כ הרב שבות יעקב ח"ב חיו"ד סימן פ"ב יע"ש
ולענין קריאת השם כתב מוהרי"ל והביאו הש"ך שם ביו"ד סי' רס"ה סק"ח כתוב במוהרי"ל שיש לקרות שמו כידור על שם הפסוק כי דור תהפוכות המה כדמצינו בפ' בתרא דיומא פ"ג עכ"ל ולע"ד אין נראה לכנות שם רשע אפילו שהוא ממזר עכ"ז חייב בכל המצות וקי"ל בסוף הורייות דממזר ת"ח קודם לכ"ג ע"ה ואם היה זה הממזר כהן הוא קודם לקרות בתורה וז"ל הרב החינוך ס' כי תצא סי' תק"ס שציוה שלא יבא לישא מבנות קהל ה' אבל ליכנס עמהם בכל מקומות מושבותיהם ולישא וליתן עמהם בכל הדברים מותר באמת כאחד מבני ישראל וכבר אמרו רז"ל ממזר ת"ח קודם בקריאת התורה לממזר ע"ה עכ"ל וכיון שכן מה לנו לחוב לממזר זה כי מה פשעו ומה חטאתו שהרי הוא לא חטא כ"א אביו ואמו עד שאמרו בזוה"ק שעליו נאמר והנה דמעת עשוקים ואין להם מנחם וא"כ שהוא ישראל וחייב בכל המצות שבתורה מה מקום לכנותו בשם רשע שיהיה ח"ו ברית כרותה לשפתים להיות רשע וחוששני מחטאת משום איסור ולפני עור לא תתן מכשול שגורם ע"י קריאתו בשם זה שיהיה רשע ויחטא ע"ד שכתב בס' החסידים סי' ת"ם כי הפותר חלום לגוי שיעבוד ע"ז או לישראל חבירו פותר לו שיחטא עובר משום לפני עור לא תתן מכשול וכ"כ בס' הברית ז"ל נכתב יושר מאמר טו"ב פי"ג דצ"ב ע"א יע"ש ואם בפותר חלום באומרו שיעשה איזה חטא איכא משום גרמא שיתקיים בו ועובר על איסור ולפני עור לא תתן מכשול כ"ש וק"ו במי שמכנה שם רע כי בודאי יהיה אוחז כמעשה אותו רשע כידור ובלא"ה שמו מוכיח עליו כי דור תהפוכות המה בנים לא אמון בם וכבר כתב בס' החסידים סי' רמ"ה ורמ"ו שלא יקראו שמות על שם אותם שמידות הרעות תלויות בהם וכו' והביאו הרב שכנה"ג ז"ל ביו"ד סי' רס"ה הגהט"ו אות ז' יע"ש. ובלא"ה הרי קי"ל דבשם רשע לא מסקינן בשמייהו כמ"ש ביומא פ' א"ל הממונה ל"ח ע"א וע"ב ובכנה"ג שם אות ט' בשם מוהר"ם אוסארלאן ז"ל סי' מ"א וממה נפשך אינו נכון לעשות כן לכנות לממזר בשם כידור דאם יהיה רשע וחוטא יהיו תולים כי הסיבה גורמת היתה קריאת שם זה ונהיה אנחנו גרמא בנזיקין שיחטא ויהיה איסור משום ולפני עור לא תתן מכשול ואם יהיה צדיק ואינו חוטא ובפרט אם יהיה ת"ח איך יתכן שישא את שמו כידור שם רשע וחוטא שנמצא שאנחנו מלבנים /מלבינים/ פניו ברבים בכל עת ובכל זמן לקרותו בשם רשע וחוטא כי בשלמא מה שמכריזים עליו שהוא ממזר אין בזה שום קפידא מדינא כי אדרבה כך היא חובותינו להכריז לקיום התורה שלא להתחתן בו והן כי בשביל זה יהיה חי כי קי"ל ממזרא לא חיי אם לא כשמפרסמים אותו וגם שהוא גנאי לו ולאביו ולאמו זהו מצות יוצרינו ובכל זאת לגבי עצמו מצידו אין בו משום גנאי ושום פשע ועבירה כי מה בידו משא"כ בקריאת שם כידור שם רשע וחוטא המורה שפושע וחוטא מצד עצמו זהו פגם גדול ואינו נכון לעשותו כי כן אין מקום לקרותו בשם כידור וכן ראוי לעשות וכן הוא המנהג שמעולם לא שמענו ולא ראינו כשאירע אחד מעיר שנולד ממזר לקרות שם כידור והגם כי קי"ל דבדבר דלא שכיח ואינו רגיל ואינו הווה לית ביה תורת מנהג כמ"ש הרמב"ם בה' שחיטה פי"א הי"ג והריב"ש סי' תס"ג ותמ"ה והרדב"ז החדשות סי' תקמ"ה וכן תפסו כמה וכמה מרבני האחרונים הלא בספרתם יע"ש:
מ"מ נראה לומר כי כיון שמצינו בבירור ובדקדוק כי אפילו אינו מנהג דשכיח אותו כי אם פעם ביובל עכ"ז לא חששו לקרותו בשם כידור כי לא שמענו ולא ראינו שם זה בשום ממזר דש"מ כי לא רצו לעשות עיקר לדברי מוהרי"ל והש"ך ז"ל בזה וע"ד שכתב הרב אורח מישור ז"ל בחי' ליו"ד על הד"מ רס"י ח' שכתב לחלק דה"ד כשלא ידענו בבירור למנהג אז אנו סומכין מסתמא כיון דלא שכיח לא שייך לומר בו דין מנהג אבל כשיש בירור גמור נהגו הכי גם כי לא הוי דלא שכיח סמכינן אמנהגא וכו' יע"ש ועמ"ש בסה"ק נשמת כל חי ח"א חיו"ד סי' ס"ד דק"א ע"ד יעש"ב בס"ד.
ולענין אם הממזר הוא פטר רחם אי חייב בפדיון הנה אם יראה ברור מי הוא אביו בודאי שחייב לפדותו כי הוא בנו לכל דבר ואם יהיה שלא נתברר מי הוא אביו הא מיהא לכשיגדל חייב לפדות את עצמו וכ"כ הרב מוהריק"ש ז"ל בס' ערך לחם ביו"ד סי' ש"ה בשם תשו' הרדב"ז ז"ל כי ממזר שהוא פטר רחם חייב בפדיון וכ"כ הרב הלכות יום טוב דקע"ו ע"ג יע"ש ועי' בס' נד"מ הגיד מרדכי מ"ש בזה: