חזון איש/יורה דעה/ר
סימן ר[עריכה]
א) ר"מ פ"א מה' תרומות הכ"ב פירות א"י שיצאו חו"ל כו', עי' כ"מ שפי' שדין חלה ותרומ"ע אחד הוא, והנה אם פירות חו"ל שנכנסו לארץ חייבין מדאוריתא, קשה כל הני הלכות שכ' הר"מ בסמוך הכ"ג כ"ד, דמאי נפקותא אם יניקתן מן הארץ או מחו"ל, הרי ממ"נ אם נקבעו למעשר בחו"ל אף אם יניקתן מן הארץ פטורין, ואם נקבעו למעשר בא"י אף אם יניקתן בחו"ל חייבין, ופי' הגר"א יו"ד סי' של"א ס"ק כ"ט, דכל הני בדבר שאין להן גורן, והנה דעת הגר"א דהא דפירות חו"ל שנכנסו לארץ חייבין היינו דוקא במידי דבר גורן דעשיית גורן חשיבא והוא עיקר הדיגון וכיון שנעשה דגן בא"י חייבין, אבל מידי דלאו בני גורן אין גמרן חשיב ואזלינן בהו בתר גמר פירי, וכש"כ בנתמרח בחו"ל וראה פני הבית בארץ דאינו מתחייב בכך, וכן אם נתמרח בארץ וראה פה"ב בחו"ל לא נפטר בכך, וכן פירות אילן שיצאו חו"ל קדם שלקט כל צרכו לא מיפטר, וחילוק זה בין מירוח לשאר גמ"מ מבואר בירו' וכמש"כ מעשרות סי' ג' ס"ק כ"ה, ולדעת הגר"א מבואר דפירות א"י שיצאו לחו"ל אחר גמ"מ חייבין מה"ת, ועוד י"ל דנ"מ בהפריש קדם גמר מלאכתן דבגדל בחיוב כבר הוא מחויב וחל עליו שם תרומה אף אם הוא עכשו בחו"ל, אבל הגדל בפטור פטור ולא חל עליו שם תרומה אף אם הוא בא"י.
וא"ת אילן שעומד בחו"ל ונופו בארץ או אפכא למה הולכים אחר העיקר, נהי דיניקתו מן הארץ, כיון דנופו בחו"ל הרי בשעת הויותו הוא בחו"ל וליהוי כפירות א"י שנתמרח בחו"ל, י"ל דשאני צמיחה שהוא הויה של הפירות ודאי תלוי מי הוא המהוה אם ארץ או חו"ל, ומקום מציאותו לא חשיבא כאן, משא"כ במירוח שאין הקרקע עושה בפירות כלום אזלינן בתר מקומן בשעת מירוח.
וא"ת שדה של נכרי ולקחו ישראל ומירחו למה פטור למ"ד יש קנין, נהי דיש קנין מ"מ לא גרע גדל ביד נכרי מגדל בחו"ל, והכא ליכא לשנויא במידי דלאו בני גורן או קדם מירוח, דהא אמר בכורות י"א ב' דמרחינהו ישראל כו' מעשרן דאין קנין, אלמא דלמ"ד יש קנין פטור, וכן בגיטין מ"ז א' אמר רבה מנא אמינא לה כו' ומאי ראי' אימא במירחן ומירוח מחייבן.
וע"כ צ"ל דדוקא חו"ל אינו פוטר שמתחלה הוא פטור ומתלי תלי שאם יובא לפנים יתחייב, אבל שדה של א"י ביד נכרי כיון דגדולו בקדושה ומפטר משום שהוא ביד נכרי פטור לעולם, וכן כשהיתה ביד הקדש בשעת גידול כדאמר בירו' פ"ג דחלה, ויש לעי' לפ"ז הא דפירות חו"ל שבאו לארץ חייבין אם הוא דוקא כשגדלו ביד ישראל או אפי' ביד נכרי, ונראה דאפי' כשהן ביד נכרי וכדאמר בירו' הובא בר"ש חלה פ"ב מ"א דהשיב ר"ע לר"א אי אתה מודה לי בשעה שנכנסו לארץ ומצאו קמחים ובצקות דאינון חייבין, אע"ג שהיו ביד עכו"מ, אלמא דאע"ג דגדל בחו"ל ביד עכו"מ כשנכנסו לארץ חייבין.
ב) והנה מבואר מדברי הכ"מ והגר"א דחלה בעינן נמי גמר פירי בחיוב, ולפ"ז הקדיש קמה קדם שהביאה שליש ופדאה אחר שהביאה שליש פטורה מן החלה כמו שהיא פטורה מן המעשר כדאמר בירו' פ"ג דחלה, וכן כשהיתה השדה כשהביאה שליש ביד נכרי פטורה מן החלה למ"ד יש קנין, [עי' שביעית סי' כ"ה ס"ק כ"ד] והדין נותן שהרי חו"ל פטורה מן החלה מדין מצות התלויות בארץ כמש"כ רש"י קדושין ל"ז א' ד"ה חובת, ובתו' ב"ב פ"א א' ד"ה ההוא, וא"כ בגדל בא"י בחיוב תליא מלתא, ומיהו אפשר דחיוב מעשר עיקרו בגידול ואע"ג דקדם שנגמרה מלאכתו מותר לאוכלו אפי' קבע מה"ת מ"מ כיון דדרך הפירות לגמרן אמרה תורה להפריש אחר גמר אבל רצונו ית' בהפרשת המעשר והרי הערמה לפוטרו אינו מדת חסידות, אבל חיוב חלה אינו אלא בגלגול שהרי שהרי אינו אלא בלחם ולא בקלי ומבושל ואין הכל עומד ללחם, ולפיכך אפשר דגידול ביד הקדש או נכרי אינו פוטר מחלה. [מיהו מהא דמסקינן חולין קל"ו א' לר"א גדל ביד נכרי פטור מראשית הגז אע"ג דעיקר חיובו לאחר שגזז, כמו כן חלה דילפינן לה מנחות ס"ז א' ראשית ראשית מתרומה הדין נותן דגדל בפטור פטור ולא מסתבר להחמיר בחלה יותר מראשית הגז, ועוד ראי' מהא דפריך ב"מ פ"ט א' א"ה חלה נמי ולא מוקי לה בגדל בחו"ל דלענין מעשר פטור ולענין חלה חייב משמע דגם חלה גדל בפטור פטור [והלא אין תורמין חלה מחדש על הישן כדתנן חלה פ"ד מ"ד, ואי אין לחלה עסק בגידול לא שייך דין חדש וישן, ועי' לק' סי' ר"ד סק"ד] ואי פירות חו"ל שנכנסו לארץ חייבין בחלה חייבין במעשר, ומיהו מצינו דהפקר אינו פוטר מן החלה כדאמר בכורות י"ב ב' בעיסת שביעית, אע"ג דהפקר בשעת גלגול מסתבר דפוטר [וכ"ה ביו"ד סי' ש"ל ס"ז] ועי' שביעית סי' ב' סק"ד, ואפשר דגזה"כ הוא בשביעית מקרא לדורותיכם, אבל בל' הר"מ שביעית פ"ט מ"ט ל"מ כן, אבל דבריו ז"ל צ"ע שלא הביא סוגיא דבכורות, ויש לחלק בין גדל בחו"ל או ביד נכרי שאין הפירות בלי חיובא כלל, ובין הפקר והקדש דהפירות בקדושת פירות הארץ אלא חסר תנאי החיוב ובזה בחלה עיקר תנאיה בגלגול]. [א"ה, ועי' במכתב הועתק בזרעים בסוף הספר עמ' 404].
והא דפירות חו"ל שהביאן לארץ חייבין בחלה, לר"ע בקרימת התנור תליא כדאמר בירו' פ"ב דחלה דאפי' גלגל בחו"ל ונקרם בארץ חייב, ונראה דפירות חו"ל שגלגל בארץ עדיין אינן חייבין ואם הפריש לא חייל עלי' שם חלה אע"ג דמודה ר"ע בעיסת א"י שהפריש קדם קרימה חלתו חלה מ"מ בפירות חו"ל אינה חלה דעדיין לא נתחייבה עד שתקרום פניה בארץ.
ונראה דעיקר תלוי' בארץ אינה נוהגת אלא בארץ, היינו שיהא גדולי ארץ וכמו אינו נוהג אלא בארץ דכלאים וחדש וערלה, אלא משמה ילפינן דבעינן גם המירוח בארץ וכן הגלגול בחלה, וכן אם הגלגול והמירוח בארץ חשיב כגידול בארץ, ויש לעי' במירח בארץ והביא לבית בחו"ל אי חייב מדאוריתא.
איברא ל' הר"מ לא נתישב ופשוטו משמע דמחלק בין חלה לתרומה ומעשר ובחלה חייב מה"ת ובתרומ"ע מדבריהם, אבל קשה לחלק ביניהן דאם נימא דדוקא בחלה אפשר לחייב בשעת גלגול פירות חו"ל שעיקר חיובו בגלגול, אבל במעשר עיקר חיובו בהויותו, וכמש"כ לעיל, והלכך אע"ג דרבתה תורה בחלה פירות חו"ל שבאו לארץ אין ללמוד מזה מעשר, תקשה מנ"ל פירות ארץ שיצאו חו"ל פטורין, דלמא דוקא בחלה שעיקרו תלוי בגלגול פטרתו תורה בחו"ל אבל במעשר בגידול תליא [ועי' בספרי], ומיהו י"ל דשפיר ילפינן דמירוח חו"ל לאו מירוח הוא ואין חיוב מעשר בלא מירוח, אבל במאי דחייבה תורה חלה בפירות חו"ל בארץ ליכא למילף מעשר דבחלה אין הגידול אלא תנאי שפירות ארץ יתחייבו בגלגול, אבל אין הגידול תחלת החיוב, והלכך אמרינן דגלגול בא"י סגי לחייב אף פירות חו"ל, אבל במעשר כיון דגדל בפטור פטור לעולם, דחסר תחלת החיוב, מיהו צ"ע מנ"ל להר"מ דפירות חו"ל שנקבעו למעשר בארץ חייבין מדבריהם, ועוד קשה גלגל בחו"ל וקרם פניו בארץ למה חייב הלא הגלגול בחלה לא גרע מגידול לענין מעשר והלא גלגול הקדש פוטר אף לר"ע כדאמר בירו' וע"כ דחו"ל עדיף מהקדש, [ובירו' אמר דגם לרבנן קרימת פנים בא"י מחייב], ומיהו גלגול עכו"מ אינו פוטר לר"ע אע"ג דקרימת פנים ביד עכו"מ פוטרת, וגידול עכו"מ פוטר למ"ד יש קנין, ובזה גידול עדיף מגלגול.
והנה אפשר לומר דפירות חו"ל שנכנסו לארץ א"א לחייב במעשר מה"ת דהא אמרינן תבואת זרעך ולא לוקח, וחו"ל לא חשיבא תבואת זרעך דבארץ נאמרה, אבל חלה חייבת גם בלקוח כדאמר בירו' כשנכנסו לארץ ומצאו קמחים ובצקות חייבין בחלה, איברא דעת הר"מ דלוקח קדם מירוח ומירחן חייב מה"ת. [א"ה, ועי' שביעית סי' ב' סק"ב, ועי' לק סי' ר"ד].