חזון איש/יורה דעה/קה
סימן קה[עריכה]
א) י"ז ב' משל משלו חכמים כו', בענינו אין לנו דבר מקובל בזה וגם קשה לעמוד על זה, ולכן כל ידיעתנו בזה מתוך הכתב ונפל בזה מחלוקת בדברי רבותינו האחרונים ז"ל, והנני לבאר מה שלמדתי מתוך דבריהם ז"ל, וז"ל הרמב"ם פ"ה מה' א"ב ה"ב כל הנשים מתטמאות בבית החיצון ואע"פ שלא יצא הדם לחוץ אלא נעקר מן הרחם ולא שתת הואיל ויצא מבין השנים ה"ז טמאה ואע"פ כו' ועד היכן הוא כו' עד מקום שיגיע אליו כו' ובין השנים עצמו כלפנים עכ"ל, ובה"ג משל כו' הרחם כו' מקור והוא כו' וקוראין אותו חדר לפי שהוא לפני ולפנים וצואר הרחם כולו והוא המקום הארוך שמתקבץ ראשו בשעת העיבור כו' ונפתח כו' קוראין אותו פרוזדור כו' עכ"ל, ובה"ד ובשעת כו' נכנס בפרוזדור ואינו מגיע עד ראשו שמבפנים אלא רחוק ממנו מעט כו' ולמעלה מן החדר ומן הפרוזדור בין חדר לפרוזדור הוא המקום כו' מקום זה הוא הנקרא עלי' וכמו נקב פתוח מן העלי' לגג הפרוזדור ונקב זה קוראין אותו לול והאבר נכנס לפנים מן הלול כו', והנה מדבריו ז"ל היה נראה לכאורה דהמקור הוא למעלה לצד הראש כזה, ובשעת העיבור מתקבץ ראשו כזה, והא דקאמר למעלה מן החדר כו' היינו כששוכבת כזה, והלול הוא רחוק קצת מפה המקור ומקום הנקרא בין השינים הוא לפנים מן הלול ולכן האבר נכנס לפנים מן הלול, אמנם בגמ' מבואר כפרש"י דהחדר הוא לפנים לאחוריה כדקאמר דלמא שחתה ומחדר אתא, משמע דכדרכה אין הדם הולך מן הלול ולחוץ, ולכן נראה הפי' בדברי הר"מ כזה, או שהוא כזה, והנה אין הבדל לפ"ז בין פרש"י לפי' הר"מ והנה בין השינים הוא נוטה יותר לראש הפרוזדור מהלול ושניהם עוד לא יגיעו עד פה המקור, וכן מבואר בפשיטות בדברי הגרע"א בתשובותיו, ובח"ס יו"ד סי' קס"ז כתב וז"ל ואע"פ שכתב שאינו מגיע עד ראשו שמבפנים אלא רחוק ממנו קצת היינו קצת רחוק מראש המקור מבפנים, אבל הוא נכנס עד הפתח ממש והוא ראשו שבחוץ עכ"ל, וא"י לפרש דבריו ז"ל שלכאורה נראה שהוא מפרש שנכנס במקור אלא שאינו מגיע לסוף המקור וזה תמוה מאד שא"כ יהי' בין השינים מקום במקור ויטמא הדם קדם שיצא מן המקור, ומדבריו נראה שאינו מגיע לתוך המקור אלא לפיו, אבל הלא הר"מ כתב בהדיא שאינו רחוק ממנו ר"ל מראשו שמבפנים אלא מעט, וע"כ כונתו לראש הפרוזדור, וגם מש"כ שם דרש"י ותו' פי' לפי שכלם ולא צדקו בזה כו' ל"י כונתו שאין דבר ברש"י ותו' המראה היפוך דברי הר"מ, גם הרע"ב העתיק פי' רש"י אף שראה דברי הר"מ, גם התו' יו"ט הביא דברי הר"מ לתוספת ביאור על פרש"י, ומה שהביא מדברי התו' לקמן מ"ב ב' ד"ה שהוציא, הנה מדבריהם מבואר דלא קים להו במקום בין השנים אי הוא בראש הפרוזדור החיצון או בראשו הפנימי, והרמב"ם ז"ל קים לי' דהוא סמוך לסופו, ומה שמבואר בדברי רש"י ז"ל שאין המעי הנקרא פרוזדור מתחיל בשפת בית הרחם אלא בעומק ושפתו הוא בשר לא מצינו היפוך מזה בדברי הר"מ, וכ"מ בגמ' שם דחוץ לפרוזדור אכתי בפנים קרי לי', [כל הכתוב בזה אינו מדויק ודברי הח"ס נראה פשוטין דעל עובי בשר דופנו קאמר שאינו מגיע לראשו שמבפנים אבל מגיע לראשו שבחוץ ויש לעי' לעת הפנאי]. [עי' לעיל סי' צ"ב נתבאר עוד מדברי הח"ס].