חזון איש/אורח חיים/קל
סימן קל[עריכה]
א) ביצה ד' ב' אר"ז כותי' דר"א מסתברא דהאידנא ידעינן בקביעא דירחא ועבדינן תרי יומי, תימא מאי מהני בקיאותנו כיון שהיו מקדשין בא"י ע"פ הראי', א"כ נגררין בני חו"ל אחרי קביעות הועד שבא"י, ואין לומר דה"ק והאידנא שכבר חדלו בא"י לקדש ע"פ ראי' ואין הדבר תלוי בבקיאות, {א"ה, כמדומה דצ"ל אלא בבקיאות} שהרי רש"י לא פי' כן, בד"ה והא ר"א ובד"ה ספוקי, וכ"מ לישנא דגמ' דבראשונה לא היו בקיאין ואח"כ נעשו בקיאים, ואין לומר שקדם ר"ז ור"א כבר נפסק קידוש הראי', ומ"מ היו עושין בני חו"ל תרי יומי משום שלא היו בקיאין בחשבון, ובימי ר"ז ור"א כבר היו בקיאין בני חו"ל בחשבון דע"כ מאי קאמר ר"ה כ"א א' רבא הוי יתיב בתעניתא תרי יומי זמנא חדא אשתכח כותי', דהיינו דעברוה לאלול, וזה לא יתכן ע"פ חשבון שלנו, וכן ר"נ יתיב בתעניתא כלה יומא כו' וכן הא דאמר שם שלח לי' ר"ה ב"א לרבא כד חזית כו' מכל הני מוכרח שבימי רבא עדיין היו מקדשין ע"פ ראי', וא"כ הדבר יפלא מאי מהני בקיאותם, ובשו"ת בית אפרים סי' נ"א, כתב דהיו מקדשין ע"פ חשבון מר' הלל בנו של ר"י הנשיא רק בני חו"ל לא היו בקיאין בחשבון, והיו מצפין לשלוחי א"י, ודבריו צ"ע, וכי רבא ור"נ לא היו בקיאין, והלא ר"ז קאמר והאידנא דידעינן גם לא יתכן שלא למדו, ועוד הלא ר"נ קאמר אתון דלא כו' ועוד מהא דשלח להו ר"ה ב"א לרבא כד חזית כו' מבואר שלא היו נוהגין בחשבון של ר' הלל.
ב) ונראה כיון שנתקבל הלמ"מ ב' חשבונות, הא' בזמן שיש סנהדרין ומקדשין ע"פ ראי', והב' בזמן שאין סנהדרין שאז רשות לב"ד לכונן חשבון מכוון לכוין שנות הלבנה עם שנות החמה, ולכוין קביעות החדשים שיכוונו עם חדשי המולדות, שלא יעדיף המולד על ימי החדש ולא שנות החמה על שנות הלבנה, ולקדש כל השנים ע"פ חשבונם ולקבעם לכל ישראל עד שישובו הסנהדרין לקדש ע"פ הראי', ואשר ע"פ חשבון זה קבעו הלל ובית דינו את חשבונם לכל ישראל, ועיקרא דמלתא הלכה היא כמש"כ בתשובת הרשב"א ח"ד סי' רנ"ד, וא"כ נראה דבכ"מ שאין שלוחי א"י יכולים להגיע יש להם רשות לחשוב ולכונן חשבון אשר המולדות והחדשים והתקופות ישאו יחד ולקבוע שנותיהן על פיו לכל בני ארצותם, וזה היה חשבונו של הלל בנו של רי"ה, וזה שאמר שמואל ר"ה כ' ב' יכילנא לתקוני לכלה גולה, היינו לקבוע את החשבון המכוון לקביעות השנים, ולפ"ז מבואר הסוגיא שהראשונים עוד לא היה להם חשבון בזה אלא היו מסורין להועד שבא"י שהיו מקדשין ע"פ ראי' והיו עושין ב' ימים מספק, אבל אח"כ ישבו ב"ד וקדשו להן את חדשי בני הגולה ע"פ חשבון שתקנו להן, ומה"ת אין להם לעשות רק את יום היו"ט ע"פ חשבונם, אלא משום אבותיהם שעשו ב' ימים וכדמסקינן.
ג) ומיהו אי הגיעם שלוחי ארץ ישראל דינם לגרור אחר הועד שבא"י, והוא יו"ט שלהם מה"ת, ובזה יתפרש עובדא דלוי אקלע לבבל ר"ה שם כיון דלא שמע מפי ב"ד מקודש, יש להם לילך אחר חשבונם ואינם נגררין אחר בני א"י, אבל אי שמע מפי ב"ד מקודש, יש להם לעשות כקביעות א"י, בפעם הזאת שהגיעם ידיעת קביעות הועד, ואח"כ חוזרין לחשבונם, וכ"מ בתשובת הרשב"א ז"ל שם, ודברי התו' אינם מובנים לכאורה, דאם קביעות חו"ל לאו כלום הוא, אלא שעליהם לעשות כקביעות הועד בא"י, מאי שייך אתם ואפי' שוגגין בזה.