חוק שירות המדינה (גמלאות) (הוראות מעבר)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
חוק שירות המדינה (גמלאות) (הוראות מעבר) מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק שירות המדינה (גמלאות) (הוראות מעבר), תשל״א–1971


פרשנות
בחוק זה תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש״ל–1970 (להלן – החוק העיקרי).
ביטול היוון קצבה לצמיתות
(א)
היוון אדם לצמיתות חלק מקצבתו לפני י״ט בטבת תשכ״ח (18 בפברואר 1968), רואים אותו כאילו היוון אותו חלק מקצבתו ממועד ההיווּן לתקופה של 12 שנים בלבד או לתקופה המסתיימת ביום שבו מלאו לו 70 שנה, הכל לפי המאוחר יותר; אולם אם אותו אדם נמנה עם סוג בני אדם ששר האוצר קבע לענין זה, רואים אותו כאילו היוון אותו חלק מקצבתו ממועד ההיווּן לתקופה של 12 שנים בלבד או לתקופה המסתיימת ביום שבו הגיע לגיל נמוך מ־70 שקבע שר האוצר לגבי אותו סוג, הכל לפי המאוחר יותר.
(ב)
החל מהמועד שבו נסתיימה התקופה האמורה בסעיף קטן (א) תשולם הקצבּה כאילו לא הוּון כל חלק ממנה, בלי שהזכאי לה יהיה חייב להחזיר כל חלק שהיוון.
(ג)
קביעת שר האוצר לפי סעיף זה טעונה אישור ועדת העבודה של הכנסת.
אלמנה שבחרה בסכום חד־פעמי [תיקון: תשמ״ט]
(א)
אלמנה שנעשתה לזכאית לשתי קצבאות לפי החוק העיקרי לפני יום כ״ח בתשרי תשכ״ח (1 בנובמבר 1967) ובחרה במקום אחת מהן בתשלום חד־פעמי, תהיה זכאית לגבי הזמן שלאחר תחילתו של חוק זה לשתי הקצבאות, בכפוף לאמור בסעיף 32 לחוק העיקרי, ובלבד שעשתה אחת מאלה:
(1)
במקרה שקיבלה מענק לפי סעיף 33 לחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955 – החזירה לאוצר המדינה סכום השווה לסך־כל המענק ופיצויי הפיטורים ששולמו בגלל אותה פרישה, כפול במקדם הקובע, אך בניכוי סכום השווה לקצבה הראשונה שהיתה זכאית לה אלמלא בחרה במענק האמור, כשהוא כפול ב־12 ובמקדם הקובע;
(2)
במקרה שבחרה בפיצויי פיטורים בלבד – החזירה לאוצר המדינה סכום השווה לפיצויים שקיבלה כשהוא כפול במקדם הקובע.
(ב)
”המקדם הקובע“, לענין סעיף זה, הוא המספר היוצא מחילוק המשכורת הקובעת שלפיה חושבו פיצויי הפיטורים – כפי שהיתה ביום שבו החזירה האלמנה לאוצר המדינה את הסכומים הנקובים בסעיף קטן (א) – במשכורת הקובעת כאמור לפי השיעור ששימש לחישוב פיצויי הפיטורים.
(ג)
אלמנה שהיתה זכאית לקצבה אחת לפני כ״ח בתשרי תשכ״ח (1 בנובמבר 1967) ובחרה במקומה בתשלום חד־פעמי, תהיה זכאית לגבי הזמן שלאחר תחילתו של חוק זה לאותה קצבה, בכפוף לאמור בסעיף 32 לחוק העיקרי, ובלבד שהחזירה לאוצר המדינה את הסכומים הנקובים בסעיף קטן (א)(1) או (2), הכל לפי הענין.
(ד)
שר האוצר, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בתקנות לקבוע מועד לביצוע תשלומיה של אלמנה לאוצר המדינה לפי סעיף זה.
(ה)
סעיף זה בא להוסיף על זכויותיה של אלמנה לפי סעיף 33(ב) לחוק העיקרי ולא לגרוע מהן.
תחולה
(א)
לא תשולם קצבה בשיעור כפי שנקבע על פי סעיפים 2 או 3, אלא לגבי הזמן שלאחר תחילתו של חוק זה.
(ב)
סעיף 3 יחול בין שהאדם שמכוחו משתלמת הקצבּה נפטר לפני תחילתו של חוק זה ובין שנפטר לאחר מכן.
תחילה
תחילתו של חוק זה ביום ד׳ בטבת תשל״א (1 בינואר 1971).


נתקבל בכנסת ביום ד׳ בניסן תשל״א (30 במרס 1971).
  • גולדה מאיר
    ראש הממשלה
  • פנחס ספיר
    שר האוצר
  • שניאור זלמן שזר
    נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.