חוק ההגבלים העסקיים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988

ס"ח תשמ"ח, 128; תשנ"ד, 48; תשנ"ו, 149, 305; תשנ"ח, 53; תשנ"ט, 98; תש"ס, 113; תשס"ב, 165; תשס"ד, 147; תשס"ו, 279; תשס"ז, 78; תשע"א, 191; תשע"א, 984; תשע"ב, 382.

ק"ת תשמ"ט 1069; תשנ"ו, 315; תשנ"ט, 669; תשס"ח, 1084; תשע"ב, 497, 1362.


פרק א': הגדרות
1.
הגדרות

בחוק זה –

"אב בית הדין" – לרבות המשנה לאב בית הדין;
"איגוד עסקי" – חבר-בני-אדם, בין מאוגד ובין שאינו מאוגד, שמטרותיו, כולן או חלקן, הן קידום ענייניהם העסקיים של החברים בו;
"ארגון צרכנים" – ארגון המייצג צרכנים שאישר שר המשפטים לענין חוק זה;
"בית הדין" – בית הדין להגבלים עסקיים המוקם לפי חוק זה;
"הגבל עסקי" – הסדר כובל, מונופולין או מיזוג חברות;
"הסדר" – בין במפורש ובין מכללה, בין בכתב ובין בעל פה או בהתנהגות, בין אם הוא מחייב על פי דין ובין אם לאו.
"חברה" – חברה שנוסדה ונרשמה לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, לרבות חברת חוץ שנרשמה כאמור, אגודה שיתופית רשומה כמשמעותה בפקודת האגודות השיתופיות ושותפות שנרשמה לפי פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975;
"חברת בת" – חברה שחברה אחרת שולטת בה;
"מחיר" – לרבות הפרשי הצמדה למדד או למטבע, ריבית, שיעורי תשלום ותנאי תשלום אחרים;
"מיזוג חברות" – לרבות רכישת עיקר נכסי חברה בידי חברה אחרת או רכישת מניות בחברה בידי חברה אחרת המקנות לחברה הרוכשת יותר מרבע מהערך הנקוב של הון המניות המוצא, או מכוח ההצבעה או מהכוח למנות יותר מרבע מהדירקטורים או השתתפות ביותר מרבע ברווחי החברה; הרכישה יכול שתהא במישרין או בעקיפין או באמצעות זכויות המוקנות בחוזה;
"הממונה" – הממונה על הגבלים עסקיים שמונה לפי סעיף 41;
"נכס" – מטלטלין, מקרקעין וזכויות;
"עסק" – עיסוק בייצור נכס, במכירתו, בשיווקו, ברכישתו, ביבואו או ביצואו, וכן עיסוק במתן שירות או בקבלתו;
"שליטה" –
(1)
זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
(2)
הזכות למנות דירקטורים של התאגיד;
"השר" – שר התעשיה והמסחר.
פרק ב': הסדר כובל
סימן א': הסדר כובל מהו
2.
הסדר כובל
(א)
הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר.
(ב)
מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) יראו כהסדר כובל הסדר שבו הכבילה נוגעת לאחד העניינים הבאים:
(1)
המחיר שיידרש, שיוצע או שישולם;
(2)
הריווח שיופק;
(3)
חלוקת השוק, כולו או חלקו, לפי מקום העיסוק או לפי האנשים או סוג האנשים שעמם יעסקו;
(4)
כמות הנכסים או השירותים שבעסק, איכותם או סוגם.
3.
הסדרים שאינם הסדרים כובלים [תיקון: תשע"א]

על אף האמור בסעיף 2, לא ייחשבו כהסדרים כובלים ההסדרים הבאים:

(1)
הסדר שכל כבילותיו נקבעו על פי דין.
(2)
הסדר שכל כבילותיו נוגעות לזכות השימוש באחד הנכסים הבאים: פטנט, מדגם, סימן מסחרי, זכות יוצרים, זכות מבצעים או זכות מטפחים ובלבד שנתקיימו שניים אלה –
(א)
ההסדר הוא בין בעל נכס כאמור ובין מקבל זכות השימוש בו;
(ב)
אם נכס כאמור טעון רישום על פי דין – שהוא נרשם.
(3)
הסדר, בין מי שמקנה זכות במקרקעין לבין מי שרוכש את הזכות, שכל כבילותיו נוגעות לסוג הנכסים או השירותים בהם יעסוק רוכש הזכות באותם מקרקעין.
(4)
הסדר שכל כבילותיו נוגעות לגידול ושיווק של תוצרת חקלאית מגידול מקומי מסוגים אלה: פירות ירקות, גידולי שדה, חלב, ביצים, דבש, בקר, צאן, עופות או דגים, אם כל הצדדים להסדר הם המגדלים או המשווקים בסיטונות; הוראה זו לא תחול על מוצרים שיוצרו מתוצרת חקלאית כאמור; השר, בהסכמת שר החקלאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי בצו להוסיף או לגרוע לסוגים של תוצרת חקלאית.
(5)
הסדר שהצדדים לו הם חברה וחברת בת שלה.
(6)
הסדר בין רוכש נכס או שירות לבין ספק, שכל כבילותיו הם התחייבות הספק שלא יספק נכסים או שירותים מסויימים, לשם שיווק, אלא לרוכש, ובהתחייבות הרוכש לרכוש אותם נכסים או שירותים רק מהספק, ובלבד שהספק והרוכש, שניהם, אינם עוסקים בייצור אותם נכסים או במתן אותם שירותים; הסדר כאמור יכול שיהיה לכל שטח המדינה או לחלק ממנו.
(7)
הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בינלאומית באויר, או לתובלה בינלאומית משולבת, באויר וביבשה ובלבד שכל הצדדים לו הם –
1. מובילים באויר; או,
2. מובילים באויר, ואיגוד בינלאומי של חברות תעופה שאושר לענין זה על-ידי שר התחבורה;
ושהודעה עליו נמסרה לשר התחבורה בדרך שקבע; שר התחבורה יודיע, אחת לשנה, לועדת הכלכלה של הכנסת על הודעות כאמור;
(8)
התחייבות של מוכר עסק, בשלמותו, כלפי רוכש העסק שלא לעסוק באותו סוג עסק, כשההתחייבות אינה בניגוד לנוהגים סבירים ומקובלים.
(9)
הסדר שארגון עובדים או ארגון מעבידים צד לו וכל כבילותיו נוגעות להעסקתם של עובדים ולתנאי העבודה.
3א.
הסדרים בין מובילים באוויר [תיקון: תשס"ז]
(א)
על אף האמור בסעיף 3(7), הסדר כאמור באותו סעיף ייחשב כהסדר כובל אם מתקיים לגביו תנאי מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3):
(1)
הצדדים להסדר הם מובילים באוויר שהם ישראלים;
(2)
הצדדים להסדר הם מובילים באוויר שאחד מהם לפחות הוא ישראלי ואחד מהם לפחות אינו ישראלי;
(3)
מתקיימים שניים אלה:
(א)
הצדדים להסדר הם מובילים באוויר שאינם ישראלים ואחד מהם לפחות מקיים פעילות או בעל נציגות בישראל;
(ב)
אחד מעניניו העיקריים של ההסדר הוא תובלה אווירית לישראל או ממנה והכבילות בהסדר נוגעות לפעילות או להימנעות מפעילות בישראל של מי מהצדדים.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א)(2) או (3) לא יחולו לגבי הסדר כאמור באותו סעיף קטן אם ההסדר אושר בידי שר החוץ ושר התחבורה, בהחלטה מנומקת, מטעמים של מניעת פגיעה ממשית ביחסי החוץ של ישראל, לרבות יחסי החוץ הכלכליים-מסחריים שלה, או לשם הבטחת רציפות זכויות הטיס בין ישראל למדינות אחרות; אישור כאמור יינתן לאחר התייעצות עם שר האוצר ולאחר שהתקבלה עמדתו של הממונה לענין זה.
סימן ב': איסור הסדר כובל
4.
איסור הסדר כובל [תיקון: תש"ס]

לא יהיה אדם צד להסדר כובל, כולו או מקצתו, אלא אם כן קיבל מאת בית הדין אישור לפי סעיף 9 או היתר זמני לפי סעיף 13 או פטור לפי סעיף 14, או שכל הכבילות שבהסדר פטורות בהתאם לפטור סוג שנקבע לפי סעיף 15א; היו האישור, ההיתר הזמני, הפטור או פטור הסוג מותנים – לא יהיה להם תוקף, אלא אם כן נתמלאו תנאיהם.

5.
קביעת קו פעולה בידי איגוד עסקי

קו פעולה שקבע איגוד עסקי לחבריו או חלקם העלול למנוע או להפחית תחרות בעסקים ביניהם, או קו פעולה כאמור שהמליץ עליו לפניהם יראו כהסדר כובל כאמור בסעיף 2, ואת האיגוד העסקי וכל אחד מחבריו הפועל על פיו כצד להסדר כובל.

6.
התאמת פעולה להסדר כובל

אדם המנהל עסק וביודעו על קיום הסדר כובל מתאים את פעולותיו להסדר, כולו או מקצתו, יראו אותו כצד להסדר.

סימן ג': רישום הסדר כובל ואישורו
7.
בקשה לאישור הסדר כובל
(א)
המבקש לעשות הסדר כובל יגיש לבית הדין בקשה לאישור ההסדר הכובל, בדרך שתיקבע בתקנות, לאחר שהעתק ממנה נרשם לפי סעיף קטן (ב).
(ב)
המבקש ימסור העתק מן הבקשה לממונה; הממונה ירשום את הבקשה במרשם המנוהל לפי סעיף 42 ויפרסם על כך הודעה ברשומות ובשני עתונים יומיים; פרטי הפרסום ודרכיו ייקבעו בתקנות.
8.
שמיעת הממונה והתנגדויות [תיקון: תש"ס]
(א)
הממונה יוזמן להשמיע בפני בית הדין את עמדתו וטענותיו בענין הבקשה.
(ב)
אדם העלול להיפגע מהסדר כובל, איגוד עסקי וכן ארגון צרכנים רשאים להגיש לבית הדין התנגדות מנומקת בכתב תוך שלושים ימים מיום פרסום ההודעה ברשומות לפי סעיף 7(ב).
9.
החלטת בית הדין

בית הדין יחליט לאשר הסדר כובל, כולו או חלקו, אם הוא סבור כי הדבר הוא לטובת הציבור, ורשאי הוא להתנות את אישורו בתנאים.

10.
שיקולים לטובת הציבור

בעת שיבחן את טובת הציבור לענין פרק זה ישקול בית הדין, בין השאר, את תרומת ההסדר הכובל לענינים המפורטים להלן ואם התועלת הצפויה לציבור תעלה באופן ממשי על הנזק העלול להיגרם לציבור או לחלק ממנו או למי שאינו צד להסדר ואלה הענינים:

(1)
יעול הייצור והשיווק של נכסים או שירותים, הבטחת איכותם או הורדת מחיריהם לצרכן;
(2)
הבטחת היצע מספיק של נכסים או שירותים לציבור;
(3)
מניעת תחרות בלתי הוגנת העלולה להביא להגבלת התחרות באספקת הנכסים או השירותים שבהם עוסקים הצדדים להסדר, מצד אדם שאינו צד להסדר;
(4)
מתן אפשרות לצדדים להסדר להשיג אספקה של נכסים או שירותים בתנאים סבירים מידי אדם שבידיו חלק ניכר של האספקה, או לספק בתנאים סבירים נכסים או שירותים לאדם שבידיו חלק ניכר של הרכישה של אותם נכסים או שירותים;
(5)
מניעת פגיעה חמורה בענף החשוב למשק המדינה;
(6)
שמירה על המשך קיום מפעלים כמקור תעסוקה באיזור שבו עלולה להיווצר אבטלה ממשית כתוצאה מסגירתם או מצמצום הייצור בהם;
(7)
שיפור מאזן התשלומים של המדינה על ידי צמצום היבוא או הוזלתו או על ידי הגדלת היצוא וכדאיותו.
11.
תקופת האישור אישור

בית הדין יהא לתקופה שהוא יקבע; לא קבע בית הדין תקופה, יהא ההסדר מאושר לתקופה שקבעו הצדדים או לשלוש שנים, לפי הקצר.

12.
ביטול ושינוי אישור [תיקון: תש"ס]
(א)
בית הדין רשאי לבטל אישור שנתן או לשנות את תנאיו, אם שוכנע, על פי בקשה של הממונה, כי חלו שינויים מהותיים בנסיבות שהיו קיימות בעת מתן האישור.
(ב)
אדם העלול להיפגע מהסדר כובל וכן ארגון צרכנים ואיגוד עסקי הסבורים שחל שינוי מהותי בנסיבות הסדר שאושר, רשאים לפנות לממונה בבקשה להפעיל סמכותו לפי סעיף קטן (א); החליט הממונה שהנסיבות אינן מצדיקות הפעלת סמכותו כאמור, יודיע על כך לפונה, בכתב מנומק, תוך שלושים ימים מיום קבלת הפניה.
13.
היתר זמני
(א)
הוגשה בקשה לאישור הסדר כובל, רשאי אב בית הדין, אם הממונה המליץ על כך ואם שוכנע כי לכאורה ההסדר הוא לטובת הציבור כמשמעותה בסעיף 10, לתת לצדדים, על פי בקשתם, היתר זמני לנהוג על פי ההסדר; ההיתר יהיה לתקופה קצובה שלא תעלה על שנה, או עד למתן החלטת בית הדין לפי סעיף 9, לפי המוקדם; אב בית הדין רשאי להתנות את ההיתר בתנאים.
(ב)
הממונה ימסור הודעה על מתן היתר זמני למי שהגיש התנגדות לאותו הסדר לפי סעיף 8.
(ג)
אב בית הדין רשאי, לפי בקשת הממונה או מי שהגיש התנגדות להסדר, לבטל היתר זמני שנתן או לשנות את תנאיו, ובלבד שניתנה לצדדים להסדר הכובל ולממונה וכן למבקש הביטול, הזדמנות להשמיע טענותיהם.
14.
פטור מקבלת אישור [תיקון: תש"ס]
(א)
הממונה רשאי, לבקשת צד להסדר כובל ולאחר התייעצות עם הועדה לפטורים ולמיזוגים לפי סעיף 23 (להלן – הועדה), לפטור, בהחלטה מנומקת, צדדים להסדר כובל מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר, אם שוכנע כי התקיימו כל אלה:
(1)
הכבילות שבהסדר הכובל אינן מגבילות את התחרות בחלק ניכר של שוק המושפע מן ההסדר, או שהן עלולות להגביל את התחרות בחלק ניכר משוק כאמור, אך אין בהן כדי לפגוע פגיעה של ממש בתחרות בשוק כאמור;
(2)
עיקרו של ההסדר הכובל אינו בהפחתת התחרות או במניעתה, ואין בו כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרו.
(ב)
הממונה רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה, להתנות את הפטור בתנאים, לשנותו או לבטלו.
(ג)
הודעה על פטור ותנאיו, על שינוי בתנאים ועל ביטול פטור, תימסר לצדדים להסדר ולאב בית הדין ותפורסם ברשומות.
(ד)
הוגשה בקשה לפטור לגבי הסדר בענין שהוא בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה, יודיע הממונה למנהל הכללי של אותו משרד על דבר הבקשה ולא יחליט בבקשה לפני שעברו ארבעה עשר ימים מיום שנשלחה ההודעה.
(ה)
הגשת בקשה לפטור מקבלת אישור בית הדין להסדר לפי סעיף זה מותנית בתשלום אגרה, כפי שיקבעו השר ושר האוצר. בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאים השרים לקבוע את דרך עדכון האגרה.
14א.
מועד למתן החלטת הממונה [תיקון: תש"ס]

הממונה יתן החלטתו בתוך 90 ימים מהיום שבו הגיעה לידיו בקשה לפי סעיף 14, אלא אם כן החליט להאריך את התקופה ב-60 ימים נוספים, מטעמים שיירשמו; במניין הימים האמורים לא יובא בחשבון הזמן שחלף מהמועד שבו דרש הממונה פרטים נוספים הדרושים לו לבדיקת הבקשה, ועד לקבלתם.

15.
ביטול הפטור [תיקון: תש"ס]
(א)
אדם העלול להיפגע מהסדר כובל שניתן עליו פטור לפי סעיף 14, איגוד עסקי וכן ארגון צרכנים, רשאים, בכתב מנומק, לערור בפני אב בית הדין על החלטת הממונה, להעניק פטור או לערור על החלטתו שלא לבטל את הפטור שהעניק.
(ב)
ראה אב בית הדין כי ההסדר הכובל אינו ממלא אחר התנאים האמורים בסעיף 14(א) – יבטל את הפטור; תוקף הביטול יהיה מהמועד שיקבע אב בית הדין.
(ג)
החלטת אב בית הדין לא תינתן אלא לאחר שניתנה לצדדים להסדר ולממונה הזדמנות להשמיע טענותיהם.
15א.
פטור סוג [תיקון: תש"ס]
(א)
הממונה רשאי, באישור הועדה, לקבוע כללים לסוגי הסדרים כובלים אשר צדדים להם יהיו פטורים מקבלת אישור בית הדין (להלן – כללי פטור סוג), ובלבד שמתקיימים בהם כל אלה:
(1)
הכבילות שבהסדרים אינן מגבילות את התחרות בחלק ניכר של שוק המושפע מן ההסדרים, או שהן עלולות להגביל את התחרות בחלק ניכר משוק כאמור, אך אין בהן כדי לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות בשוק כאמור;
(2)
עיקרם של ההסדרים אינו בהפחתת התחרות או במניעתה והם אינם כוללים כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרם.
(ב)
הממונה יפרסם, בשני עיתונים יומיים, הודעה בדבר כוונתו להגיש כללי פטור סוג לאישור הועדה, לפחות 60 ימים בטרם הגשתם, ויעמיד את נוסחם לעיון הציבור.
(ג)
נתקבלו טענות מן הציבור בקשר לכללי פטור סוג, יפרט הממונה, בעת הגשת הכללים לאישור הועדה, את תגובתו לטענות.
(ד)
אישרה הועדה את כללי פטור הסוג, יגישם הממונה לחתימת השר; השר יחתום על הכללים אלא אם כן שוכנע, מטעמים מיוחדים, כי אין לאשרם.
(ה)
תוקפו של פטור סוג יהיה לחמש שנים אלא אם כן נקבע מועד מוקדם מכך בכללי פטור הסוג.
(ו)
הממונה רשאי, באישור הועדה, לתקן את כללי פטור הסוג מעת לעת, וכן לחדשם לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים בכל פעם, בשינויים או בלא שינויים; הוראות סעיף זה יחולו גם לענין תיקון או חידוש הכללים.
(ז)
הממונה רשאי לקבוע כי פטור המוענק בכללי פטור הסוג לא יחול על הסדר כובל מסוים ממועד שיקבע, ולהורות לצדדים לו לקבל אישור מבית הדין לפי סעיף 9; על קביעה כאמור יחולו הוראות סעיף 43(ב) עד (ה).
16.
שינוי בהסדר כובל
(א)
שינוי בפרט מהותי בהסדר כובל שאישר בית הדין או בהסדר שניתן לגביו היתר זמני לפי סעיף 13 או בהסדר שניתן עליו פטור לפי סעיף 14, דינו כדין הסדר כובל חדש, הטעון בקשה לאישור לפי סעיף 7, תוך שלושים ימים מיום השינוי.
(ב)
הצדדים להסדר כובל כאמור יודיעו לממונה על כל שינוי בו שלדעתם אינו שינוי מהותי; סבר הממונה כי השינוי הוא מהותי, יפנה לאב בית הדין כדי שיכריע במחלוקת.
(ג)
בסעיף זה, "שינוי" – לרבות הוספת צד להסדר או השמטת צד ממנו.
פרק ג': מיזוג חברות
סימן א': תחולה ואיסור מיזוג
17.
תחולה [תיקון: תשמ"ט, תשנ"ט]
(א)
הוראות פרק זה יחולו על מיזוג חברות שמתקיים בהן אחד מאלה:
(1)
כתוצאה מהמיזוג חלקן של החברות המתמזגות בכלל הייצור, המכירה, השיווק או הרכישה של נכס מסוים ונכס דומה או מתן שירות מסוים ושירות דומה, יעלה על מחצית, או על שיעור נמוך ממנה אם קבע כך השר, לענין מונופולין, לפי סעיף 26(ג).
(2)
מחזור המכירות של החברות המתמזגות ביחד, בשנת המאזן שקדמה למיזוג, עולה על סכום של 50 מיליון שקלים חדשים; השר רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את הסכום האמור.
(3)
אחת החברות המתמזגות היא בעל מונופולין כמשמעותו בסעיף 26.
(ב)
הסכום האמור בסעיף קטן (א)(2) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור עליית המדד לעומת המדד היסודי, ובלבד ששיעור עליית המדד כאמור עלה על 10 אחוזים.
(1)
סכום מעודכן כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10,000 שקלים חדשים.
(2)
תחילת תקפו של סכום מעודכן כאמור תהיה ביום שהשר פרסם הודעה עליו ברשומות.
(3)
בסעיף זה –
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
"המדד היסודי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של חוק זה – המדד שפורסם בחודש אוקטובר 1988.
(ג)
השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות את דרך קביעת חלקה של חברה כאמור בסעיף קטן (א)(1), ומחזור המכירות כאמור בסעיף קטן (א)(2).
(ד)
בסעיף זה –
"נכס דומה" – נכס בעל תכונות דומות אף אם אינו זהה מכל הבחינות;
"שירות דומה" – שירות בעל תכונות דומות אף אם אינו זהה מכל הבחינות.
18.
מיזוג עם חברה העוסקת בחוץ לארץ

במיזוג עם חברה המנהלת עסקים הן בישראל והן מחוץ לישראל יחולו הוראות פרק זה רק לגבי מחזור המכירות של החברה בישראל ולגבי חלקה בישראל של החברה בייצור נכס, במכירתו, ברכישתו, בשיווקו או במתן שירות או בקבלתו בישראל.

סימן ב': הודעת מיזוג והסכמת הממונה
19.
איסור מיזוג חברות

לא יתמזגו חברות אלא אם כן ניתנה תחילה הודעת מיזוג ונתקבלה למיזוג הסכמת הממונה, ואם היתה הסכמתו מותנית – לפי התנאים שקבע, הכל לפי האמור בסימן זה.

20.
הודעת מיזוג
(א)
כל אחת מהחברות שבכוונתן להתמזג תודיע על כך לממונה, בהודעה שפרטיה ייקבעו בתקנות (להלן – הודעת מיזוג); הממונה רשאי לדרוש פרטים נוספים הנראים לו נחוצים לבדיקת הבקשה.
(ב)
תוך שלושים ימים מיום שקיבל הודעת מיזוג מאת כל החברות המבקשות להתמזג, יודיע להן הממונה אם הוא מסכים למיזוג או מתנגד לו או מתנה אותו בתנאים שיציין בהודעתו; אי מתן הודעה כאמור תוך שלושים הימים האמורים דינו כהודעה על הסכמה, אלא אם כן הוארך המועד לפי סעיף 38.
(ג)
נמסרה לממונה הודעת מיזוג ותחום פעולתן של החברות המבקשות להתמזג הוא בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה, יעביר הממונה למנהל הכללי של אותו משרד העתק מן הבקשה.
(ד)
הגשת הודעת מיזוג לממונה לפי הוראות סעיף זה מותנית בתשלום אגרה, כפי שיקבעו השר ושר האוצר. בתקנות לפי סעיף זה רשאים השרים לקבוע את דרך עדכון האגרה.
21.
החלטת הממונה
(א)
הממונה יתנגד למיזוג חברות או יתנה אותו בתנאים אם לדעתו קיים חשש סביר כי כתוצאה מן המיזוג כפי שהוצע תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור באחת מאלה:
(1)
רמת המחירים של נכס או של שירות;
(2)
איכות נמוכה של נכס או של שירות;
(3)
הכמות המסופקת של הנכס או היקף השירות, או סדירות האספקה ותנאיה.
(ב)
על החלטת הממונה להסכים למיזוג חברות, להתנגד לו או להתנותו בתנאים יפרסם הממונה הודעה ברשומות ובשני עתונים יומיים.
22.
ערר על החלטת הממונה
(א)
התנגד הממונה למיזוג חברות, או התנה את הסכמתו בתנאים, רשאית כל אחת מהחברות המבקשות להתמזג להגיש ערר לבית הדין תוך שלושים ימים מיום שקיבלה את החלטת הממונה.
(ב)
הסכים הממונה למיזוג חברות, בין בתנאים ובין ללא תנאים, רשאים כל אדם העלול להיפגע מן המיזוג, איגוד עסקי וכן ארגון צרכנים להגיש לבית הדין ערר על החלטת הממונה, תוך שלושים ימים מיום שההודעה על החלטת הממונה פורסמה בשני עתונים יומיים.
(ג)
בית הדין רשאי לאשר את החלטת הממונה, לבטלה או לשנותה.(ד) הגשת ערר לפי סעיף קטן (ב) לא תעכב את המיזוג אלא אם כן ניתן צו לפי סעיף 36.
23.
ועדה לפטורים ומיזוגים [תיקון: תש"ס, תשע"ב]
(א)
תוקם ועדה לפטורים ולמיזוגים.
(ב)
השר יקבע רשימה של חמישה חברים עובדי המדינה בעלי ידע ומומחיות בכלכלה, בראיית חשבון, במינהל עסקים או במשפט (בסעיף זה – תחומי עיסוקה של הועדה), וכן רשימה של שמונה חברים נציגי ציבור ובהם –
(1)
ארבעה חברים שהם בעלי מוניטין במחקר והוראה בתחומי עיסוקה של הועדה;
(2)
ארבעה חברים מקרב הציבור שהם בעלי תואר אקדמי בתחומי עיסוקה של הועדה, ולהם ידע ונסיון מצטבר של שבע שנים לפחות בתחומים האמורים.
(ב1)
מבין חברי הוועדה יהיו –
(1)
לפחות חמש נשים;
(2)
לפחות שלושה משפטנים.
(ג)
השר ימנה יושב ראש לועדה מבין חברי הועדה נציגי הציבור; הודעה על מינוי יושב ראש הועדה ועל מינוי חבריה תפורסם ברשומות.
(ד)
יושב ראש הועדה ימנה את מותבי הועדה מבין חבריה כמפורט להלן:
(1)
לענין אישור כללי פטור סוג – שבעה חברים, מהם ארבעה מרשימת החברים נציגי הציבור ובהם יושב ראש הועדה, שיהיה יושב ראש המותב;
(2)
לענין הודעת מיזוג ובקשת פטור לפי סעיף 14 – שלושה חברים, מהם שניים מרשימת החברים נציגי הציבור, שאחד מהם ימונה על ידיו כיושב ראש המותב.
(3)
לעניין עיצום כספי לפי פרק ז'1 – שלושה חברים, מהם אחד לפחות הוא משפטן ושניים מרשימת החברים ונציגי הציבור, ואחד מנציגי הציבור ימונה על ידיו כיושב ראש המותב
(ה)
יושב ראש הועדה רשאי למנות ועדות משנה מקרב חברי הועדה לשם מילוי תפקידי הועדה.
(ו)
טענות שיתקבלו מן הציבור בנוגע לכללי פטור סוג לפי סעיף 15א(ג), יובאו בפני הועדה או בפני ועדת משנה אשר ימנה יושב ראש הועדה; נתמנתה ועדת משנה כאמור, יובאו מסקנותיה והמלצותיה בפני חברי המותב לפחות שבעה ימים לפני מועד הדיון באישור הכללים.
23א.
ניגוד ענינים [תיקון: תש"ס]
(א)
לא יכהן כחבר הועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר הועדה לבין ענין אחר שלו או של קרובו או של תאגיד שהוא או קרובו הם בעלי ענין בהם;
לענין סעיף זה –
"קרוב" – בן זוג, הורה או צאצא של אחד מאלה וכל אדם הסמוך על שולחנו;
"בעל ענין" – כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.
(ב)
חבר הועדה שעשוי להיות לו ענין, במישרין או בעקיפין, בנושא העומד לדיון במותב של הועדה, יודיע על כך ליושב ראש הועדה מיד לאחר שנודע לו על כך ולא יהיה נוכח בכל דיון באותו נושא.
23ב.
סדרי דין [תיקון: תש"ס, תשע"ב]
(א)
המנין החוקי בישיבות הועדה הוא רוב חברי המותב.
(ב)
החלטות הועדה יתקבלו ברוב דעות של חברי המותב המצביעים הנוכחים באותה ישיבה, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הועדה קול נוסף.
(ג)
בישיבות הועדה ייערך פרוטוקול, שבו יירשמו המסמכים שהובאו בפניה וההחלטות שנתקבלו; בישיבות לאישור כללי פטור סוג יירשם גם תקציר הדיונים; בישיבות לעניין עיצום כספי יירשם פרוטוקול מלא; הפרוטוקול יהיה פתוח לעיון הציבור ובלבד שהמידע שיפורסם לא יכלול מידע שאין למסרו או שאין חובה למסרו לפי סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998.
(ד)
הממונה יוזמן לכל דיון של הועדה; בישיבות הוועדה לעניין עיצום כספי יביא הממונה לפני חברי הוועדה את עמדתו, לרבות עיקרי הראיות שעליה היא נסמכת, וכן טענות שהגיש המפר לפי סעיף 50ז, בכתב, ולגבי מפר שטען גם בעל-פה – פרוטוקול של טיעון בעל-פה כאמור
(ה)
יושב ראש הועדה יקבע את סדרי עבודתה של הועדה ככל שלא נקבעו בסעיף זה.
(ו)
קיום הועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר.
23ג.
דין חברי הועדה שאינם עובדי המדינה [תיקון: תש"ס]

חברי הועדה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה:

(1)
(2)
חוק העונשין, התשל"ז-1977, לענין הוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
(3)
23ד.
סיום וחדילה מכהונה [תיקון: תש"ס]
(א)
חברי הועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משלוש תקופות כהונה רצופות.
(ב)
חבר הועדה יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, אם נתקיים אחד מאלה:
(1)
התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הועדה;
(2)
נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר, בהסכמת יושב ראש הועדה, העבירו מכהונתו בהודעה בכתב;
(3)
הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדה;
(4)
חדלו לגביו התנאים לפיהם היה כשיר להתמנות חבר ועדה.
(ג)
הוגש כתב אישום נגד חבר הועדה בעבירה, שלדעת השר מתקיים בה לכאורה, האמור בסעיף קטן (ב)(3), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו.
24.
חובת התייעצות [תיקון: תש"ס]
(א)
לא יסכים הממונה למיזוג חברות, בין בתנאים ובין ללא תנאים, אלא לאחר התייעצות עם הועדה.
(ב)
הממונה ימציא ליושב ראש הועדה עותק מכל הודעת מיזוג מיד עם קבלתה.
סימן ג': הפרדת חברות
25.
סמכות בית הדין להפריד חברות שמוזגו
(א)
ראה בית הדין, על פי פניה של הממונה, כי קיים חשש סביר כי כתוצאה ממיזוג חברות, שנעשה בניגוד להוראות חוק זה, תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור כאמור בסעיף 21, רשאי הוא לצוות על הפרדתן של החברות שמוזגו.
(ב)
הפרדת החברות שמוזגו תהא בדרך של החזרת המצב לקדמותו או בדרך של העברת חלק מהמניות לגוף, לפי בחירתן, שאינו קשור להן, או הקמת חברה נוספת אליה יועברו חלק מנכסי החברות או בכל דרך אחרת שתיראה לבית הדין.
(ג)
היה תחום פעולתה של החברה בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה יעביר הממונה למנהל הכללי של אותו משרד העתק מן הבקשה.
(ד)
אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 31.
פרק ד': מונופולין
26.
מונופולין ובעל מונופולין [תיקון: תשע"א]
(א)
לענין חוק זה יראו כמונופולין ריכוז של יותר ממחצית מכלל אספקת נכסים או מכלל רכישתם, או של יותר ממחצית מכלל מתן שירותים, או מכלל רכישתם, בידיו של אדם אחד (להלן – בעל המונופולין). על קיומו של מונופולין כאמור יכריז הממונה בהודעה ברשומות; על הכרזה כאמור יחולו הוראות סעיף 43(ב) עד (ה), כאילו היתה קביעה לפי סעיף 43(א).
(ב)
המונופולין יכול שיהיה באזור מסויים.
(ג)
השר רשאי, לפי המלצת הממונה, לקבוע כי לגבי נכסים מסויימים או שירות מסויים, יראו כמונופולין ריכוז בשיעור נמוך ממחצית אם ראה כי למי שבידיו ריכוז כאמור יש השפעה מכרעת בשוק לגבי אותם נכסים או אותם שירותים.
(ד)
(בוטל).
(ה)
הממונה ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לששה חדשים, רשימה של בעלי מונופולין.
(ו)
בסעיף זה, "אדם" – לרבות חברה ובנותיה, בנות של חברה אחת וכן אדם וחברה שהוא שולט בה.
27.
הגבלות לגבי בעל מונופולין

הממונה רשאי –

(1)
לדרוש בכתב מבעל מונופולין המתקשר או המתכוון להתקשר עם לקוחות או ספקים על פי חוזה אחיד כמשמעותו בחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982, כי יגיש בקשה לאישור החוזה לפי פרק ג' לחוק האמור; לא פנה בעל המונופולין תוך הזמן שנקבע בדרישה, לא יציע ללקוחותיו או ספקיו להתקשר בחוזה אחיד שעליו חלה הדרישה;
(2)
לדרוש מבעל מונופולין המייצר או מייבא נכס או נותן שירות שהמפרט שלו נקבע כתקן לפי חוק התקנים, התשי"ג-1953, כי לא ייצר, לא ייבא ולא ימכור את הנכס או לא יתן את השירות אלא אם כן התאימו לדרישת התקן.
28.
ערר על הגבלת מונופולין

בעל המונופולין רשאי לערור לפני בית הדין על דרישת הממונה לפי סעיף 27 תוך שלושים ימים מקבלת הדרישה; הגשת ערר לא תעכב ביצוע דרישת הממונה אלא אם כן החליט בית הדין אחרת.

29.
סירוב בלתי סביר [תיקון: תשס"ד]

לא יסרב בעל מונופולין סירוב בלתי סביר לספק או לרכוש את הנכס או השירות שבמונופולין.

29א.
ניצול מעמד לרעה [תיקון: תשנ"ו]
(א)
בעל מונופולין לא ינצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור.
(ב)
יראו בעל מונופולין כמנצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור, בכל אחד מן המקרים האלה:
(1)
קביעה של רמת מחירי קניה או מכירה בלתי הוגנים של הנכס או של השירות שבמונופולין;
(2)
צמצום או הגדלה של כמות הנכסים או היקף השירותים המוצעים על-ידי בעל מונופולין, שלא במסגרת פעילות תחרותית הוגנת;
(3)
קביעת תנאי התקשרות שונים לעסקות דומות אשר עשויים להעניק ללקוחות או לספקים מסויימים יתרון בלתי הוגן כלפי המתחרים בהם;
(4)
התניית ההתקשרות בדבר הנכס או השירות שבמונופולין בתנאים אשר מטבעם או בהתאם לתנאי מסחר מקובלים אינם נוגעים לנושא ההתקשרות. הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על הוראות סעיף קטן (א).
30.
הסדרת פעולות מונופולין [תיקון: תשנ"ח, תשע"א]
(א)
ראה הממונה כי כתוצאה מקיומו של מונופולין או מהתנהגותו של בעל מונופולין, נפגעת התחרות בעסקים או נפגע הציבור, רשאי הוא לתת לבעל המונופולין הוראות בדבר הצעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה.
(ב)
ראה הממונה כי כתוצאה מהתנהגותו של בעל מונופולין קיים חשש לפגיעה משמעותית בתחרות או לפגיעה משמעותית בציבור, רשאי הוא לתת לבעל המונופולין הוראות בדבר הצעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה.
(ג)
יראו כפגיעה בתחרות בעסקים או כפגיעה בציבור כל פגיעה הנוגעת לאחד הענינים האלה:
(1)
מחיר של נכס או של שירות;
(2)
איכות הנכס או השירות;
(3)
כמות הנכסים או היקף השירות;
(4)
אספקת הנכס או השירות, סדירותה או תנאיה;
(5)
חסם כניסה לענף או חסם למעבר בענף; לעניין זה, "חסם למעבר בענף" – חסם המגביל את יכולתו של לקוח לעבור בין ספקים בענף – לעניין מונופולין באספקת נכסים או שירותים, או חסם המגביל את יכולתו של ספק לעבור בין לקוחות בענף – לעניין מונופולין ברכישת נכסים או שירותים;
הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב).
(ד)
הממונה יפרסם בשני עיתונים יומיים את דבר כוונתו ליתן הוראות לפי סעיף זה, לפחות 14 ימים מראש, ויעמיד לעיון הציבור את נוסח ההוראות.
(ה)
הממונה ימסור את ההוראות לבעל המונופולין ויפרסם את דבר נתינתן בשני עיתונים יומיים; נוסח ההוראות שניתנו ייכלל במרשם של מונופולין לפי הוראות סעיף 42; היה הממונה סבור כי אינטרס הציבור מחייב פרסום נוסח ההוראות, יפרסמן בעיתונים כאמור.
(ו)
בעל מונופולין שנמסרו לו הוראות הממונה, ארגון צרכנים וכל אדם אחר הנפגע מהוראות אלה, רשאי להתנגד בכתב, בפירוט נימוקיו, להוראות הממונה בפני בית הדין, בתוך 30 ימים ממועד פרסום דבר מתן ההוראות כאמור בסעיף קטן (ה); בית הדין רשאי, לאחר ששמע את הצדדים, לאשר את הוראות הממונה, לבטלן או לשנותן.
(ז)
הוראות הממונה ייכנסו לתוקף בתום 30 ימים ממועד הפרסום האמור בסעיף קטן (ה) או במועד מאוחר יותר שקבע הממונה; הגיש בעל המונופולין התנגדות להוראות, רשאי בית הדין להתלות את תוקפן עד מועד ההחלטה בהתנגדות או עד מועד אחר שקבע.
(ח)
הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות סעיף 36.
31.
הפרדת מונופולין [תיקון: תשנ"ח]
(א)
ראה בית הדין, על פי פניה של הממונה, כי כתוצאה מקיומו של מונופולין, נפגע הציבור, באופן משמעותי, באחד מן הדברים המנויים בסעיף 30 או בכל דרך אחרת, וכי לא ניתן באופן יעיל למנוע את הפגיעה על ידי הסדרת פעולות המונופולין לפי סעיף 30 אלא רק בהפרדת המונופולין לשני תאגידים עסקיים נפרדים, או יותר, רשאי הוא לצוות על הפרדת המונופולין.
(ב)
הפרדת המונופולין תהא בדרך של העברת חלק מהמניות לגוף שאינו קשור לבעל המונופולין, לפי בחירתו של בעל המונופולין, או הקמת חברה נוספת שאליה יועברו חלק מנכסי המונופולין או בכל דרך אחרת שתיראה לבית הדין.
(ג)
היה תחום פעולתו של בעל המונופולין בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה, יעביר הממונה למנהל הכללי של אותו משרד העתק מפנייתו לבית הדין.
[תיקון: תשע"א]
פרק ד'1: קבוצת ריכוז
31א.
הגדרות לעניין פרק ד'1 [תיקון: תשע"א]

בפרק זה –

"אדם" – כהגדרתו בסעיף 26(ו);
"חסם למעבר בענף" – חסם המגביל את יכולתו של לקוח לעבור בין ספקים בענף – לעניין קבוצת ריכוז באספקת נכסים או שירותים, או חסם המגביל את יכולתו של ספק לעבור בין לקוחות בענף – לעניין קבוצת ריכוז ברכישת נכסים או שירותים.
31ב.
קבוצת ריכוז [תיקון: תשע"א]
(א)
הממונה רשאי לקבוע לפי סעיף 43(א)(6) כי קבוצה מצומצמת של בני אדם המנהלים עסקים שבידיהם נתון ריכוז של יותר ממחצית מכלל אספקת נכסים או מכלל מתן שירותים, או מכלל רכישתם, היא קבוצת ריכוז (בפרק זה – קבוצת ריכוז), וכל אחד מבני האדם כאמור הוא חבר בקבוצת ריכוז, אם ראה כי מתקיימים כל אלה:
(1)
בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים קיימת תחרות מועטה בעסקים או שמתקיימים תנאים לתחרות מועטה בעסקים;
(2)
נקיטת צעדים כאמור בסעיף 31ג עשויה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או עשויה להגביר את התחרות בענף באופן משמעותי או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות בענף.
(ב)
לעניין סעיף קטן (א)(1), יראו, בין השאר, חסם כניסה לענף יחד עם שניים או יותר מהתנאים המפורטים להלן, כתנאים לתחרות מועטה בעסקים בין חברי קבוצת ריכוז או בענף שבו הם פועלים:
(1)
חסם למעבר בענף;
(2)
אדם מחזיק בזכות כלשהי באדם אחר הפועל באותו ענף ואחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה, או ששני בני אדם הפועלים באותו ענף שאחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה מחזיקים בזכות כלשהי באדם שלישי, או שאדם מחזיק בזכות כלשהי בשני בני אדם או יותר הפועלים באותו ענף אשר אחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה;
(3)
לחברי הקבוצה נתחי שוק דומים באספקה או ברכישה של נכסים או של שירותים בענף;
(4)
הנכסים או השירותים שמספקים או שרוכשים חברי הקבוצה בענף דומים זה לזה במידה רבה;
(5)
חברי הקבוצה מספקים נכסים או שירותים בענף למספר רב של לקוחות או של ספקים או רוכשים נכסים או שירותים כאמור ממספר רב של לקוחות או של ספקים;
(6)
לכל אחד מחברי הקבוצה, או למרביתם, יש אפשרות לדעת את עיקרם של תנאי ההתקשרות, בין לקוחות או ספקים לבין מרבית מחברי הקבוצה האחרים, לאספקה או לרכישה של נכסים או שירותים בענף.
31ג.
הסדרת פעולות של קבוצת ריכוז [תיקון: תשע"א]
(א)
הממונה רשאי להורות לחברי קבוצת ריכוז, כולם או חלקם, בדבר צעדים שעליהם לנקוט כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר באופן משמעותי את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות בענף, ובכלל זה רשאי הממונה –
(1)
להורות על הסרתם או על צמצומם של חסמי כניסה לענף או של חסמים למעבר בענף, שהם תוצאה של מעשה או מחדל של מי מחברי הקבוצה;
(2)
להורות על הפסקת פעילות מסוימת של חבר הקבוצה אם סבר שהפעילות האמורה מקלה על מי מחברי הקבוצה להתאים את התנהגותו להתנהגות של חבר קבוצה אחר;
(3)
לאסור על העברה או על פרסום של מידע בין חברי הקבוצה או בין חברי הקבוצה לבין אדם אחר, אם יש בהעברה או בפרסום כאמור כדי להקל על מי מחברי הקבוצה להתאים את התנהגותו להתנהגות של חבר קבוצה אחר.
(ב)
ראה בית הדין, בעקבות פנייה של הממונה, כי אדם מחזיק בזכות כלשהי באדם אחר הפועל באותו ענף ואחד מהם לפחות הוא חבר קבוצת ריכוז, או כי שני בני אדם הפועלים באותו ענף שאחד מהם לפחות הוא חבר קבוצת ריכוז, מחזיקים בזכות כלשהי באדם שלישי, או כי אדם מחזיק בזכות כלשהי בשני בני אדם או יותר הפועלים באותו ענף אשר אחד מהם לפחות הוא חבר קבוצת ריכוז, רשאי הוא להורות על מכירת ההחזקות כאמור, כולן או חלקן, וכן לקבוע מועד למכירתן, אם מצא כי יש בכך כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר משמעותית את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור.
(ג)
לעניין קבוצת ריכוז הפועלת בענף שהסדרתו היא בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה או שלגוף אחר נתונות על פי דין סמכויות לעניין הסדרתו, יחולו הוראות אלה:
(1)
הממונה יתייעץ עם המשרד או עם הגוף כאמור בנוגע למתן הוראות לפי סעיף קטן (א) שנועדו למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף וכן בנוגע לפנייה לבית הדין לפי סעיף קטן (ב);
(2)
הממונה יקבל את הסכמת המשרד או הגוף כאמור למתן הוראות לפי סעיף קטן (א) שנועדו להגביר באופן משמעותי את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור.
(ד)
הוראות סעיף 30(ג) עד (ח) יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הוראות הממונה לפי סעיף קטן (א).
31ד.
הוראות מיוחדות לעניין קבוצת ריכוז בתחום הבנקאות ובתחום הביטוח [תיקון: תשע"א]
(א)
הממונה יתייעץ עם נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים בנוגע לכוונתו לקבוע כי קבוצה מצומצמת של בני אדם היא קבוצת ריכוז, וכן יודיע להם על כוונתו לתת הוראה לפי סעיף 31ג(א) שנועדה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, אם הקביעה או ההוראה כאמור נוגעות לאדם הפועל בענף שבתחום אחריותו של בנק ישראל לפי הוראות חוק בנק ישראל; ראה נגיד בנק ישראל או המפקח על הבנקים, לאחר קבלת הודעה לפי סעיף זה, כי מתן הוראה כאמור יסכן את יציבותו של תאגיד בנקאי או את יציבותה של המערכת הבנקאית, יודיע על כך לממונה והוא יימנע ממתן ההוראה.
(ב)
הממונה יתייעץ עם הממונה על שוק ההון בנוגע לכוונתו לקבוע כי קבוצה מצומצמת של בני אדם היא קבוצת ריכוז, וכן יודיע לו על כוונתו לתת הוראה לפי סעיף 31ג(א) שנועדה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, אם הקביעה או ההוראה כאמור נוגעות לאדם הפועל בענף שבתחום אחריותו של הממונה על שוק ההון; ראה הממונה על שוק ההון, לאחר קבלת הודעה לפי סעיף זה, כי מתן הוראה כאמור יסכן את יציבותו של מבטח או את יציבותה של מערכת הביטוח והחיסכון הפנסיוני, יודיע על כך לממונה והוא יימנע ממתן ההוראה.
(ג)
(1)
נמנע הממונה ממתן הוראה בעקבות הודעת נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון, לפי הוראות סעיף זה, יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את דבר קבלת ההודעה, בלא נימוקיה, בסמוך למועד קבלתה, ואת נימוקיה – שישה חודשים מיום קבלתה;
(2)
על אף הוראות פסקה (1), הוסכם בין הממונה לבין נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון, לפי העניין, כי פרסום כאמור באותה פסקה עלול לפגוע ביציבות הגופים או המערכות המפורטים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ידחה הממונה את הפרסומים, כולם או חלקם, למועד שיוסכם ביניהם.
(ד)
בסעיף זה –
"חוק בנק ישראל" – חוק בנק ישראל, התש"ע-2010;
"הממונה על שוק ההון" – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר;
"המפקח על הבנקים" – המפקח על הבנקים שמונה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941;
"תאגיד בנקאי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981.
פרק ה': בית-הדין להגבלים עסקיים
32.
הקמת בית הדין ומינוי חבריו [תיקון: תש"ס]
(א)
מוקם בזה בית דין להגבלים עסקיים.
(ב)
מספר חברי בית הדין לא יעלה על שבעה עשר.
(ג)
אב בית הדין ומשנהו יהיו שופטים של בית משפט מחוזי שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון.
(ג1)
נבצר מאב בית הדין או ממשנהו למלא את תפקידיהם, למשך תקופה שלא תעלה על שנה, רשאי שר המשפטים בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, למנות להם ממלא מקום, שהוא שופט של בית משפט מחוזי, לאותה תקופה או לחלקה.
(ד)
יתר חברי בית הדין ימונו בידי שר המשפטים, לפי המלצת השר, ובהם יהיו לפחות שלושה נציגים של ארגוני צרכנים ושלושה נציגים של ארגונים כלכליים; מספר החברים שהם עובדי המדינה לא יעלה על שליש מכלל החברים.
(ה)
תקופת כהונתם של חברי בית הדין תהיה שלוש שנים; חבר שתקופת כהונתו תמה יכול שיתמנה מחדש, ובלבד שלא יכהן חבר, שאינו אב בית הדין או משנהו, יותר משלוש תקופות כהונה רצופות.
(ו)
הודעה של מינוי חברי בית הדין תפורסם ברשומות.
33.
מותב בית הדין [תיקון: תש"ס]

בית הדין ידון בשלושה, ואולם רשאי השופט היושב לדין בישיבה מקדמית להורות כי הדיון יתקיים בדן יחיד והוא אב בית הדין או משנהו; החלטה על קיום הדיון בדן יחיד תינתן לאחר שמיעת הצדדים.

34.
ניגוד ענינים
(א)
מי שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר מותב של בית הדין בהליך מסויים או שיש לו ענין אישי בהליך – לא יהיה חבר במותב שידון באותו הליך וימסור הודעה על כך לאב בית הדין.
(ב)
היה לחבר מותב ספק אם עלול להיווצר ניגוד ענינים יודיע על כך לאב בית הדין.
35.
סמכויות נילוות

החליט בית הדין בענין הגבל עסקי, רשאי הוא, באותה החלטה או בהחלטה נוספת, ליתן כל צו הנראה לו דרוש כדי להבטיח שהחלטתו תקויים.

36.
צווי ביניים

בכל ענין שהובא לפני בית הדין או לפני אב בית הדין, רשאי בית הדין או אב בית הדין להוציא צו ביניים, אם מצאו כי מן הראוי לעשות כן בנסיבות הענין.

37.
ראיות וסדרי דין
(א)
בית הדין ואב בית הדין לא יהיו קשורים בדיני הראיות, פרט לדינים בדבר חסינות עדים ובדבר ראיות חסויות כאמור בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
(ב)
לענין הזמנת עדים וגביית ראיות יהיו לאב בית הדין הסמכויות שיש לבית משפט מחוזי בענין אזרחי; ולענין ביצוע הצווים ובזיון בית המשפט דין צו בית הדין כדין צו בית משפט מחוזי בענין אזרחי.
38.
הארכת מועדים

מועד שנקבע לפי חוק זה, רשאי אב בית הדין לפי בקשת הממונה או אדם מעונין, להאריכו אף שנסתיים המועד, אם ראה שקיימים טעמים מיוחדים לעשות כן.

39.
זכות ערעור [תיקון: תש"ס]

בעל דין שנפגע מהחלטת בית הדין, לרבות החלטה לפי סעיף 30 וצו ביניים, או מהיתר זמני שנתן אב בית הדין לפי סעיף 13, רשאי לערער עליהם לפני בית המשפט העליון תוך ארבעים וחמישה ימים מיום שהודעו לו; ערעור על צו ביניים, על החלטת בית הדין בערר לפי סעיף 43 או על היתר זמני יידון לפני שופט יחיד אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט העליון אחרת.

40.
סדרי דין
(א)
בית הדין ואב בית הדין ידונו לפי סדרי הדין שהתקין שר המשפטים לפי סעיף קטן (ב); באין סדרי דין כאלה ידונו בדרך הנראית להם מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
(ב)
שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין –
(1)
לדיונים לפני בית הדין או אב בית הדין ובכלל זה הוראות בדבר –
(א)
אנשים וארגונים שיהיו רשאים לטעון לטובת בעל דין או שיהיו רשאים להיות משיבים או שיש לשמוע אותם בטרם תינתן החלטה;
(ב)
רציפות הדיון;
(ג)
תשלום הוצאות, שכר טרחה ודמי בטלה של עדים;
(ד)
אגרות.
(2)
לדיונים לפני בית המשפט העליון בערעורים לפי סעיף 39.
פרק ו': רשות הגבלים עסקיים והממונה, תפקידו וסמכויותיו
41.
הממונה [תיקון: תשנ"ד]
(א)
הממשלה תמנה, לפי הצעת השר, ממונה על הגבלים עסקיים; הממונה יהיה עובד מדינה;
(ב)
הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
41א.
הרשות [תיקון: תשנ"ד, תש"ס]
(א)
מוקמת בזאת רשות הגבלים עסקיים (להלן – הרשות).
(ב)
הממונה יהיה מנהל הרשות.
(ג)
תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב בסעיף תקציב נפרד כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985. הממונה על סעיף תקציב זה, לענין החוק האמור, יהיה מנהל הרשות.
(ד)
מנהל הרשות יהיה מורשה, ביחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951, למעט עסקאות במקרקעין למטרת ביצוע הוראות חוק זה, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.
41ב.
עובדי הרשות [תיקון: תש"ס]
(א)
עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, ואולם מנהל הרשות מורשה, באישור השר, ביחד עם חשב הרשות, לייצג את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים.
(ב)
עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות ובפיקוחו.
42.
ניהול מרשם ופרסום ברשומות [תיקון: תשס"א]
(א)
הממונה ינהל מרשם של בקשות להסדרים כובלים ושל הסדרים כובלים שאושרו, מרשם של היתרים זמניים שניתנו, מרשם של פטורים שניתנו לפי סעיף 14, מרשם של מיזוגי חברות שניתנו עליהם הסכמת הממונה או אישור בית הדין, מרשם של מונופולין ומרשם של קבוצות ריכוז.
(ב)
המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור; אולם רשאי בית הדין להורות כי ענין פלוני לא יהיה פתוח לעיון הציבור אם הוא סבור שיש לעשות כן מטעמים של בטחון המדינה, יחסי החוץ שלה או ענין חיוני אחר, לרבות עניינו של אדם בסוד מסחרי.
(ג)
הממונה יפרסם ברשומות הודעה על החלטות של בית הדין ועל החלטות של בית המשפט העליון בערעורים עליהם, בענינים אלה:
(1)
אישור הסדר כובל לפי סעיף 9;
(2)
החלטה בערר בדבר מיזוג חברות לפי סעיף 22;
(3)
הוראות לבעל מונופולין לפי סעיף 30;
(4)
הוראות לחברי קבוצות ריכוז לפי סעיף 31ג.
43.
קביעת הממונה [תיקון: תשנ"ו, תשע"א]
(א)
הממונה רשאי לקבוע אם –
(1)
הסדר או הסדר שצדדים מבקשים להגיע אליו, הינו הסדר כובל;
(2)
קו פעולה שאיגוד עסקי קבע או המליץ עליו, או מבקש לקבוע או להמליץ עליו, שהינו הסדר כובל;
(3)
במיזוג חברות מתקיימים תנאי סעיף 17;
(4)
(נמחקה);
(5)
בעל מונופולין ניצל לרעה את מעמדו בשוק לפי הוראות סעיף 29א.
(6)
קבוצה מצומצמת של בני אדם היא קבוצת ריכוז כאמור בפרק ד'1.
(ב)
הודעה על קביעת הממונה תימסר לצדדים להסדר כובל, לצדדים למיזוג החברות, לבעלי המונופולין ולחברי קבוצת הריכוז, לפי הענין, והוא רשאי אף לפרסמה ברשומות; היה הממונה בדעה שאינטרס הציבור מחייב פרסום, יפרסם את הקביעה ברשומות ובשני עתונים יומיים, לאחר שלושים ימים מיום המצאת ההודעה.
(ג)
מי שנמסרה לו הודעה לפי סעיף קטן (ב) החולק על הקביעה, או על חלקה, רשאי לערור לפני בית הדין תוך שלושים ימים מיום שהודעה עליה הומצאה לו. חובת הראיה בפני בית הדין היא על העורר.
(ד)
בית הדין, לאחר ששמע את הצדדים, רשאי לאשר את קביעת הממונה, לבטלה או לשנותה.
(ה)
קביעת הממונה תהא ראיה לכאורה לנקבע בה בכל הליך משפטי.
(ו)
אין בשימוש הממונה בסמכותו לפי סעיף זה, או באי שימוש בה, מניעה מלהעמיד לדין אדם שעבר על הוראות חוק זה.
43א.
חוות דעת מקדמיות [תיקון: תש"ס]

הממונה רשאי ליתן חוות דעת מקדמיות וכן לקבוע ולפרסם נוהל למתן חוות דעת כאמור; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בשיקול דעתו של הממונה אם ליתן חוות דעת מיקדמית, ולעניין זה רשאי הממונה להביא בחשבון גם את נסיבות המקרה ואת סדרי העדיפויות בפעילות הרשות.

44.
פניית הממונה לבית הדין

הממונה יפנה לבית הדין כדי שיפעיל סמכותו לפי סעיף 25, 30 או 31, לפי הענין, אם ראה כי –

(1)
קיים חשש סביר כי כתוצאה ממיזוג חברות שנעשה בניגוד להוראות חוק זה תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור באחד העניינים המנויים בסעיף 21(א);
(2)
כתוצאה מקיומו של מונופולין נפגע הציבור באחד הענינים המנויים בסעיף 30(1) עד (4);
(3)
הפגיעה כאמור בפסקה (2) אינה ניתנת למניעה על ידי הסדרת המונופולין אלא רק על ידי הפרדתו כאמור בסעיף 31.
44.
פניית הממונה לבית הדין [תיקון: תשס"א]

הממונה יפנה לבית הדין כדי שיפעיל סמכותו לפי סעיף 25, 31 או 31ג(ב), לפי הענין, אם ראה כי –

(1)
קיים חשש סביר כי כתוצאה ממיזוג חברות שנעשה בניגוד להוראות חוק זה תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור באחד העניינים המנויים בסעיף 21(א);
(2)
(נמחקה)
 ;
(3)
הפגיעה כאמור בסעיף 30 אינה ניתנת למניעה על ידי הסדרת המונופולין אלא רק על ידי הפרדתו כאמור בסעיף 31;
(4)
אדם מחזיק בזכות כלשהי באדם אחר הפועל באותו ענף ואחד מהם לפחות הוא חבר בקבוצת ריכוז, או כי שני בני אדם הפועלים באותו ענף אשר לפחות אחד מהם הוא חבר קבוצת ריכוז מחזיקים בזכות כלשהי באדם שלישי, או כי אדם מחזיק בזכות כלשהי בשני בני אדם או יותר הפועלים באותו ענף אשר לפחות אחד מהם הוא חבר קבוצת ריכוז, ויש במתן הוראה על מכירת ההחזקות כאמור, כולן או חלקן, כאמור בסעיף 31ג(ב), כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף, או כדי להגביר את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברת התחרות.
45.
חיפוש ותפיסות [תיקון: תש"ס]
(א)
הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המדינה, רשאי, אם יש לו יסוד סביר להניח שהדבר דרוש כדי הבטיח את ביצועו של חוק זה או למנוע עבירה על הוראותיו –
(1)
להיכנס לכל מקום שבו מתנהל עסק ולערוך בו חיפוש; אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך; הוראות סעיפים 26 עד 29 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, יחולו, בשינויים המחוייבים, על חיפוש לפי פסקה זו;
(2)
לתפוס כל חפץ, כהגדרתו בפקודה האמורה, שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא עשוי לשמש ראיה במשפט על עבירה כאמור.
(ב)
חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית משפט שאליו הוגש כתב אישום על עבירה הקשורה באותו חפץ ואם טרם הוגש כתב אישום – עד שבית הדין או בית המשפט שאליו הוגשה בקשה הקשורה באותו חפץ, יחליט מה ייעשה בו; לא הוגש כתב אישום או בקשה כאמור בתוך ששה חודשים מיום התפיסה – יוחזר החפץ; נתעורר ספק למי להחזירו, יכריע בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ על פי בקשת אדם התובע זכות בו, או על פי בקשת הממונה, או על פי בקשת מי שהוא הסמיך לכך.
(ב1)
בית משפט שלום רשאי, לבקשת הממונה, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופות נוספות, ורשאי הוא לעשות כן בתנאים.
(ג)
(1)
בחוק זה, "מסמך" – לרבות חומר מחשב כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;
(2)
נתפס מסמך של אדם לפי סעיף קטן (א), יאפשר התופס, לבקשת אותו אדם, להעתיק את המסמך;
(3)
הממונה רשאי לדחות בקשה כאמור בפסקה (2) לתקופה של שלושה חודשים מיום התפיסה, אם לדעתו העתקת המסמך עלולה לשבש חקירה בקשר לעבירה לפי חוק זה;
(4)
בית משפט שלום רשאי, לבקשת הממונה, להאריך את התקופה האמורה בפסקה (3) בתקופות נוספות, ורשאי הוא לעשות כן בתנאים.
(ג1)
על החלטת הממונה לפי סעיף קטן (ג) רשאי האדם שמסמכו נתפס לערור בפני בית משפט שלום.
(ד)
המחזיק חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והחפץ נשמד או ניזוק, ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה.
(ה)
בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס חפץ, רשאי לפי בקשת הממונה או על פי בקשת מי שהוא הסמיך לכך או לפי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות בו או לפלוני או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט והכל בתנאים שיקבע.
45א.
מינוי חוקר [תיקון: תש"ס]

לא יסמיך הממונה חוקר כאמור בסעיף 46(א), אלא אם כן הוא עובד המדינה והתקיימו שניים אלה:

(1)
משטרת ישראל לא הודיעה, תוך חודש מפנייתה של הרשות אליה, כי היא מתנגדת למינויו מטעמים של בטחון הציבור;
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה, כפי שנקבעה בין הממונה לבין משטרת ישראל.
46.
חקירות ומסירת ידיעות [תיקון: תש"ס]
(א)
התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה או התעורר חשד כי אגב חקירה בעבירה לפי חוק זה, נעברה עבירה לפי סעיפים 242, 244, 245, 246 ו-249 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, רשאי הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך (להלן – חוקר), לחקור כל אדם הקשור לעבירה מעבירות כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות להן, ולדרוש מכל אדם כאמור להתייצב בפניו לשם חקירה כאמור, להתלוות אליו לחקירה ולמסור לו כל פרט, מסמך וידיעה הנוגעים לאותה עבירה; על החקירה יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות).
(ב)
כל אדם חייב, לפי דרישתו של הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המדינה, למסור לו את הידיעות, המסמכים, הפנקסים, ושאר התעודות שלדעת הממונה יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק זה.
(ג)
הוראות סעיף 45 יחולו, בשינויים המחוייבים, על החזקתן והחזרתן של תעודות שנמסרו לפי סעיף קטן (ב).
(ד)
בעבירה שניתן לחקור בה לפי סעיף קטן (א), שהיא בת מעצר לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן – חוק המעצרים), יהיו לממונה, למנהל מחלקת החקירות של הרשות ולסגנו ולחוקרים אחרים שהממונה הסמיך לכך, סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור לפי סעיפים 23(א)(2),(3),(6), 23(ב), 23(ג), 27, 67 – למעט הסמכות לעכב אדם העומד לעבור עבירה, וסעיף 68 לחוק המעצרים והוראות פרק ב' לחוק המעצרים יחולו בשינויים המחוייבים.
(ה)
לענין זה יראו את מנהל מחלקת החקירות ברשות ואת סגנו כ"קצין הממונה" לפי חוק המעצרים, ומשרדי הרשות שהוכרזו בצו של הממונה כ"תחנת משטרה", ובלבד שלא יוחזק עצור שאינו נתון בחקירה באותה עת, במשרדי הרשות לאחר שעה 20:00, אלא יובא לתחנת משטרה.
[תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו]
פרק ו'1: תובענה ייצוגית (בוטל).
46א.
תובענה ייצוגית [תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו]

(בוטל).

46ב.
אישור בית המשפט [תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו]

(בוטל).

46ג.
הגדרת הקבוצה [תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו]

(בוטל).

46ד.
הסדר או פשרה [תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו]

(בוטל).

46ה.
תקנות [תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו]

(בוטל).

46ו.
הודעה [תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו]

(בוטל).

46ז.
פטור מאגרה [תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו]

(בוטל).

46ח.
שכר טרחה של עורך-דין [תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו]

(בוטל).

46ט.
שיפוי ופיצוי מיוחד [תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו]

(בוטל).

46י.
אי מניעת סעדים אחרים [תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו]

(בוטל).

פרק ז': עונשין ותרופות
47.
עונשין [תיקון: תשנ"ו, תש"ס, תשס"א]
(א)
מי שעשה אחת מאלה:
(1)
היה צד להסדר כובל שלא אושר כדין ושלא ניתן לו היתר זמני או פטור לפי סעיף 14;
(2)
לא קיים תנאי שעל פיו אושר ההסדר הכובל או שעל פיו ניתן ההיתר הזמני או הפטור, לפי הענין;
(3)
לא הודיע על מיזוג חברות או עשה מעשה שיש בו משום מיזוג, מלא או חלקי, בניגוד להוראות פרק ג';
(4)
לא קיים תנאי שנקבע באישור המיזוג;
(4א)
ניצל לרעה את מעמדו בשוק לפי הוראות סעיף 29א, ובלבד שהוכחה כוונתו להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור;
(5)
עבר על הוראה שניתנה לפי סעיפים 30 או 31ג או על צו שניתן לפי סעיפים 25 או 31;
(6)
עבר על צו שניתן לפי סעיפים 35 או 36,
דינו – מאסר שלוש שנים או קנס שהוא פי עשרה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין) וקנס נוסף שהוא פי עשרה מן הקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין (להלן – קנס נוסף), לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם היתה עבירה על פסקאות (1) או (3) – לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעת הממונה כאמור בסעיף 43; אם היה תאגיד – כפל הקנס או הקנס הנוסף, לפי הענין.
(ב)
מי שעבר על הוראה אחרת מהוראות חוק זה, דינו – מאסר שנה או קנס שהוא פי עשרה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין וקנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה; אם היה תאגיד – כפל הקנס האמור או הקנס הנוסף, לפי הענין.
47א.
נסיבות מחמירות [תיקון: תש"ס]

העובר עבירה לפי סעיף 47(א) בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים או קנס כאמור בסיפה לסעיף 47(א);

לעניין סעיף זה, "נסיבות מחמירות" – נסיבות שבהן עלולה להיגרם פגיעה משמעותית בתחרות בעסקים, בין היתר בשל אחד או יותר מאלה:
(1)
חלקו ומעמדו של הנאשם בענף המושפע מן העבירה;
(2)
פרק הזמן שבו התקיימה העבירה;
(3)
הנזק שנגרם או הצפוי להיגרם לציבור בשל העבירה;
(4)
טובת ההנאה שהפיק הנאשם.
48.
אחריות של חבר בני-אדם

נעברה עבירה לפי חוק זה בידי חבר-בני-אדם, יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה, באותו חבר-בני-אדם, מנהל פעיל, שותף – למעט שותף מוגבל – או עובד מינהלי בכיר האחראי לאותו תחום, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל אמצעים סבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.

49.
הגנה לעובדים ולמורשים

תהיה זו הגנה טובה לעובד או למורשה הנאשם בעבירה לפי חוק זה, אם יוכיח שפעל בשם מעבידו או בשם מרשו ובהתאם להוראותיו, וכי האמין בתום לב שאין במעשהו משום עבירה על חוק זה.

50.
עוולה בנזיקין [תיקון: תשס"א]
(א)
דין מעשה ומחדל בניגוד להוראות חוק זה, כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].
(ב)
הוראה של הממונה או תנאי שהטיל לפי חוק זה יראו אותם, לעניין סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], כחיקוק.
50א.
צו לא תעשה [תיקון: תשנ"ו, תשנ"ח]

לפי בקשת הממונה, רשאי אב בית הדין ובהעדרו, שופט אחר של בית המשפט המחוזי בירושלים –

(1)
לצוות על כל אדם להימנע ממעשה שיש בו הפרה של הוראות חוק זה, ולתת ערובה לכך;
(2)
לצוות על כל פעולה הדרושה למניעת הפרה כאמור.
50ב.
צו מוסכם [תיקון: תש"ס, תשע"ב]
(א)
בית המשפט המוסמך לדון בעבירות לפי חוק זה, או בית הדין (להלן בסעיף זה – בית המשפט) רשאי, לפי בקשת הממונה וחלף הליכים לפי סעיפים 26, 43, 47, 48 או 50א, או לפי פרק ז'1, לתת להסכמה בין הממונה לבין אדם אחר תוקף של צו (להלן – צו מוסכם); צו מוסכם כאמור יכול שיהיה בלא הודאה בחבות בנוגע לתקופה שקדמה למועד נתינתו ויכול שיכלול, בין השאר, חיוב בתשלום סכום כסף לאוצר המדינה מצד אותו אדם, וחיוב מצדו לעשות דבר או להימנע מעשייתו.
(ב)
בקשת הממונה למתן צו מוסכם תהיה מנומקת ויפורטו בה, בין השאר, חלופות שנשקלו על ידו למתן צו מוסכם.
(ג)
תוקפו של צו מוסכם שאושר בידי בית המשפט, יהיה כתוקפו של פסק דין שניתן בידי בית משפט מחוזי, לכל דבר וענין.
(ד)
בקשה לאישור צו מוסכם תידון בבית המשפט רק לאחר שנתקיימו כל אלה:
(1)
הממונה פרסם, שלושים ימים לפחות טרם הגשת הבקשה, הודעה בשני עיתונים יומיים בדבר כוונתו להגיש צו מוסכם לאישור בית המשפט; בהודעה כאמור יוזמן כל אדם העלול להיפגע מן הצו המוסכם וכן ארגון צרכנים או איגוד עסקי, להביא את טענותיהם בקשר לצו בפני הממונה;
(2)
הממונה צירף לבקשה לאישור הצו המוסכם פירוט הטענות שהובאו בפניו לפי פסקה (1), ואת תגובתו לטענות אלה.
(ה)
בית המשפט רשאי לשנות בכל עת את הוראות הצו המוסכם באחד מאלה:
(1)
כל הצדדים לצו המוסכם הגישו בקשה בהסכמה לשינוי הצו;
(2)
הממונה או האדם שעמו הגיע הממונה לצו מוסכם, הגיש בקשה לשינוי הצו ובית המשפט שוכנע כי חל שינוי מהותי בנסיבות שהיו קיימות בעת מתן הצו המוסכם;

על הגשת בקשה לשינוי הוראות צו מוסכם שהוגשה לפי פסקה (1) או שהגיש הממונה לפי פסקה (2), יחולו הוראות סעיף קטן (ד).

(ו)
החליט בית המשפט שלא לאשר צו מוסכם, לא יהיו הצו, כל מה שנאמר בדיון באישורו, וכל מסמך אשר הוכן לבקשת הממונה בידי האדם שעמו מבקש הממונה להגיע לצו מוסכם לצורך הדיון, קבילים כראיה בהליך משפטי אחר, ואולם אין באי-אישורו של הצו המוסכם כדי למנוע מן הממונה לפתוח בהליך אחר לפי חוק זה
50ג.
פרסום הודעה [תיקון: תש"ס]

כל הודעה שעל הממונה לפרסם לפי חוק זה בשני עיתונים יומיים, תפורסם לפחות בעיתון יומי אחד בעל תפוצה רחבה בשפה העברית, ובעתון יומי או עיתון המתפרסם מדי שבוע לפחות בעל תפוצה רחבה היוצא לאור בישראל בשפה הערבית, וכן, במידת האפשר, תפורסם ההודעה גם באתר האינטרנט של הרשות.

[תיקון: תשע"ב]
פרק ז'1: עיצום כספי
50ד.
עיצום כספי [תיקון: תשע"ב]
(א)
הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של עד מיליון שקלים חדשים; היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על עשרה מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד שמונה אחוזים ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על 24 מיליון שקלים חדשים:
(1)
היה צד להסדר כובל, כולו או מקצתו, בלא אישור, היתר זמני, פטור או פטור סוג, או הפר תנאי מהתנאים שבהם הותנה אישור, היתר או פטור כאמור, בניגוד להוראות סעיף 4;
(2)
עשה מעשה שיש בו משום מיזוג, מלא או חלקי, שלא בהתאם להוראות לפי פרק ג', ובכלל זה הפר תנאי שקבע בית הדין או הממונה לפי סעיף 21(א) או 22(ג);
(3)
עשה מעשה המהווה סירוב בלתי סביר לספק או לרכוש נכס או שירות שבמונופולין, בניגוד להוראות סעיף 29, או המהווה ניצול לרעה של מעמדו, בניגוד להוראות סעיף 29א, ובלבד שהמעשה הוא מסוג המעשים שקבע לעניין זה הממונה, ברשומות;
(4)
הפר הוראה שנתן הממונה לגבי מונופולין לפי סעיף 30;
(5)
הפר הוראה שנתן הממונה לגבי קבוצת ריכוז לפי סעיף 31ג;
(6)
הפר הוראה מהוראות צו מוסכם שניתן לפי סעיף 50ב.
(ב)
הפר אדם דרישה למסור ידיעות, מסמכים, פנקסים או שאר תעודות, שניתנה לפי סעיף 46(ב), רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של עד 300 אלף שקלים חדשים; היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על עשרה מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד שלושה אחוזים ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על שמונה מיליון שקלים חדשים.
(ג)
בסעיף זה, "מחזור מכירות" – כמשמעותו לפי סעיף 17, בשינויים המחויבים.
50ה.
שיקולים בקביעת סכום העיצום הכספי [תיקון: תשע"ב]

בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל לפי סעיף 50ד, ישקול הממונה, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין:

(1)
משך ההפרה;
(2)
מידת הפגיעה שההפרה עלולה לגרום לתחרות או לציבור;
(3)
חלקו של המפר בהפרה, ומידת השפעתו על ביצועה;
(4)
קיומן או העדרן של הפרות קודמות ומועד ביצוען;
(5)
פעולות שנקט המפר למניעת הישנות ההפרה או להפסקתה, לרבות דיווח מיוזמתו על ההפרה, או פעולות שנקט לתיקון תוצאות ההפרה;
(6)
לגבי מפר שהוא יחיד – יכולתו הכלכלית, ובכלל זה הכנסתו שהופקה או שנצמחה מתאגיד הקשור בהפרה, וכן נסיבות אישיות שבעטיין בוצעה ההפרה או נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם הפר;
(7)
לגבי מפר שהוא תאגיד – קיומו של חשש משמעותי כי כתוצאה מהטלת העיצום לא יוכל המפר לפרוע את חובותיו ופעילותו תופסק.
50ו.
הודעה על כוונת חיוב [תיקון: תשע"ב]
(א)
היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 50ד (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).
(ב)
בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה בין השאר את אלה:
(1)
המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה), המהווה את ההפרה;
(2)
סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר לפי סעיף 50ד והתקופה לתשלומו;
(3)
זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 50ז.
50ז.
זכות הטיעון [תיקון: תשע"ב]
(א)
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 50ה, רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 60 ימים ממועד מסירת ההודעה; מפר שטען את טענותיו בכתב, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה גם בעל פה.
(ב)
הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 90 ימים, מנימוקים שיירשמו.
50ח.
החלטת הממונה ודרישת תשלום [תיקון: תשע"ב]
(א)
(1)
הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפיסעיף 50ז, ולאחר התייעצות עם הוועדה, אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל;
(2)
החלטת הממונה תינתן בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה בסעיף 50ז(א) או (ב), לפי המאוחר; ואולם מצא הממונה כי נדרשות בדיקות נוספות לשם קבלת החלטתו, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד סיום הבדיקות הנדרשות.
(ב)
החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –
(1)
להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;
(2)
שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
(ג)
בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו, לרבות לעניין סכום העיצום הכספי.
(ד)
לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 50ז, בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי סעיף 50ז(ב), ככל שנקבעה, יראו את ההודעה על כוונת החיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
50ט.
סכום מעודכן של העיצום הכספי [תיקון: תשע"ב]
(א)
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביו מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 50ז – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערר לפי סעיף 50יג או ערעור לפי סעיף 39 ועוכב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר או בערעור.
(ב)
סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 50ד יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת מדד חודש דצמבר 2011; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג)
הממונה יפרסם הודעה ברשומות על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).
50י.
המועד לתשלום העיצום הכספי [תיקון: תשע"ב]
(א)
העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 50ח.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לדחות, ב-30 ימים, את תשלום העיצום וכן להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים, והכל על פי בקשתו של המפר ובשל נסיבות מיוחדות שהתקיימו לגביו.
50יא.
הפרשי הצמדה וריבית [תיקון: תשע"ב]

לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

50יב.
גבייה [תיקון: תשע"ב]

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה).

50יג.
ערר לבית הדין [תיקון: תשע"ב]
(א)
על דרישת תשלום רשאי מפר לערור לפני בית הדין בתוך 30 ימים מיום מסירת הדרישה למפר, ויחולו על ערר כאמור הוראות סעיף 43(ג), בשינויים המחויבים.
(ב)
אין בהגשת ערר לבית הדין לפי סעיף קטן (א) או בהגשת ערעור על החלטת בית הדין בערר, לבית המשפט העליון, לפי סעיף 39, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או אם הורה בית הדין או בית המשפט אחרת.
(ג)
החליט בית הדין לקבל את הערר שהוגש לפי סעיף קטן (א) או החליט בית המשפט העליון לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף 39, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
50יד.
פרסום [תיקון: תשע"ב]
(א)
הטיל הממונה עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, יפרסם בציור את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
(1)
דבר הטלת העיצום הכספי;
(2)
מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
(3)
סכום העיצום הכספי שהוטל ועיקרי הנימוקים לעניין סכומו;
(4)
פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
(5)
שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
(ב)
הוגש ערר לבית הדין, לפי סעיף 50יג, או ערעור לבית המשפט העליון, לפי סעיף 39, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערר או הערעור, לפי העניין, ואת תוצאותיו.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (א)(5), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
(ד)
על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.
50טו.
שמירת אחריות פלילית [תיקון: תשע"ב]
(א)
תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות בסעיף 50ד, המהווה עבירה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת.
(ג)
הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחויב בשל אותה הפרה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) – יוחזר לו סכום העיצום הכספי ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
50טז.
איסור שיפוי וביטוח [תיקון: תשע"ב]
(א)
על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות
(1)
אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי פרק זה (בסעיף זה – הליך);
(2)
חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך – בטל;
(3)
תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל בהליך על בעל השליטה בו, על נושא משרה או על עובד שלו;
(4)
בעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל בהליך על התאגיד, על נושא משרה או על עובד בתאגיד;
(5)
הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך – בטלה.
(ב)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד או בעל שליטה בו רשאי לשפות או לבטח אדם בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו של האדם, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש;

(2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1) של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.

פרק ח': הוראות שונות
51.
ביצוע ותקנות

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

52.
פטור

השר רשאי, לאחר התייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת, לפטור הגבל עסקי מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, אם הוא סבור שהדבר דרוש מטעמים של מדיניות חוץ או בטחון המדינה.

53.
ביטול

חוק ההגבלים העסקיים, התשי"ט-1959 (להלן – החוק הקודם) – בטל.

54.
תחילה

תחילתו של חוק זה בתום שלושה חדשים מיום פרסומו.

55.
הוראות מעבר
(א)
הסדר כובל שאושר לפי החוק הקודם או היתר זמני שניתן לפי החוק הקודם – יראו אותם כאילו נעשו על פי הוראות חוק זה.
(ב)
החלה המועצה להגבלים עסקיים בדיון לפי החוק הקודם לפני תחילתו של חוק זה תסיים את הדיון לפי החוק הקודם אף לאחר תחילתו של חוק זה.
56.
פרסום

חוק זה יפורסם ברשומות תוך שלושים ימים מיום קבלתו.


  • חיים הרצוג
    נשיא המדינה
  • יצחק שמיר
    ראש הממשלה
  • אריאל שרון
    שר התעשיה והמסחר

ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך, היוועצו בעורך-דין.