חבל נחלתו ד הסכמות
הרב אברהם שפירא[עריכה]
ברכת ראש ישיבת מרכז הרב — הגרא"א שפירא שליט"א
הרב אברהם שפירא
[הרב הראשי לישראל]
ראש ישיבת מרכז הרב
בס"ד
כ' תמוז תשס"א
מכתב ברכה*
הובאו לפני גליונות מפרי עטו של ידידי הרה"ג רבי יעקב אפשטיין שליט"א, מבוגרי ישיבתנו הק' "מרכז הרב", הנקוב בשמו "חבל נחלתו", והוא חיבור העוסק בשאלות ותשובות חלקי שולחן ערוך, בשאלות המצויות בזמנינו. וכבר איתמחי גברא במאמריו המפורסמים בכתבי עת שונים, שמקיף הנושאים הנדונים בהרחבה ומברר השיטות השונות בטוב טעם. והנה הרב המחבר ידוע לי שלן בעומקה של הלכה שנים רבות, ודן באריכות בסוגיות רבות דבר דבור על אופניו, בשפה ברורה ונעימה, וביראה הקודמת לחכמה, ולא באתי אלא לברכו שיזכה לברך על המוגמר ולהוציא לאור עולם את חיבורו החשוב, להגדיל תורה ולהאדירה. ובעז"ה יזכה להוסיף כהנה וכהנה בבירורי הלכות וסוגיות כיד ד' הטובה עליו, וגליונות אלו שנכתבו בחבל נחלתנו שבחבל עזה הרי הם עוז ומגן לכל המתיישבים בה, ויוסיפו כוח ואומץ לחיזוקה של ארץ ישראל. ויקויים בו בהרב המחבר "הרוצה להחכים ידרים" ויזכה להגדיל תורה ולהאדירה.
הכו"ח לכבוד התורה
הרב אברהם שפירא
- מכתב ברכה ליציאת החלק הראשון.
הרב יעקב אריאל[עריכה]
מכתב ברכה
מהרב הגאון יעקב אריאל — רב העיר רמת גן
זאת חנוכה תשסה
לכבוד ידידי
הרב יעקב אפשטין שליט"א
מחבר חבל נחלתו
שלומך ישגא לעד
ברכותי הלבביות לספרך הרביעי של חבל נחלתו.
כספריך הקודמים כן גם ספרך זה מכיל בירורי הלכות מעשיות בכל חלקי התורה וניכרת בהם שיטתך הסדרנית והבהירה.
יתן לך ה' זמן, ישוב הדעת וכוחות נפש להמשיך ולשקוד על התורה בעיקר בברור הלכה למעשה בשאלות העולות על הפרק לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא. ויה"ר שיפוצו מעינותיך חוצה ויתבדרון בבי מדרשא.
בימים אלו ראוי אתה וכל רעיך לברכה מיוחדת, שאתה וכל יישובי גוש קטיף תזכו לשבת איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד, לעד ולעולמי עולמים.
הרשני להעיר על כמה מדבריך*.
ושוב, רוב ברכות והודאות על ספרך. והדרך צלח רכב על דבר אמת.
בברכת התורה והארץ
הרב יעקב אריאל
רמת-גן
- הערות הרב צורפו בכל סימן במקומו.
הרב דב ליאור[עריכה]
מכתב ברכה
מהרב הגאון דוב ליאור
רב העיר קרית ארבע — חברון
ח' כסלו תשס"ה
לכבוד הרב יעקב אפשטיין
עצמונה ת"ו
השלום והברכה וכט"ס!
קבלתי את הקונטרס הגדול שלך "חבל נחלתו" ובו חקרי הלכה ובירורי נושאים אקטואליים לאור ההלכה, בראשית דברי הנני מביע את התרשמותי העמוקה מעצם המשך מלחמתה של תורה ההולכת ותופסת תאוצה על אף שמסביב יהום הסער, התורה ממשיכה לגדול ולפרוח, ובזכותה נינצל מכל הגזירות הקשות וניזכה לשחרור ארצנו מכל מיני מחבלים למיניהם.
ישר כוחך על המשא ומתן בבירורי השאלות וכן מסקנותיך לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, שצריכה סייעתא דשמיא מיוחדת. עברתי על חלק מהמאמרים ומצאתים נכוחים וטובים, בשולי הדברים ביחס לקניה מהוצאה לפועל גם לענ"ד נראה שצדקת בנימוקים שלך ויכול להיות שאלה שפסקו אחרת אינם סבורים שדינא דמלכותא דינא בזמננו בא"י, למרות שבפסקי בתי הדין הרבניים זה מקובל כדבר מובן מאליו, שכל דין שאינו סותר דין תורתנו דינא דמלכותא דינא גם במלך ישראל, ע' בית יוסף חו"מ סי' שפ"ט. מה שנשארת בצ"ע בנוגע להיתר טלטול בערים ובמושבות בא"י שגרים בתוכה נכרים, ממי ניתן לשכור?!
נראה לענ"ד שכמו שביש"ע המפקד הצבאי הוא הריבון וממנו ניתן לשכור כי הוא רשאי מכח סמכותו להיכנס לכל בית; גם במדינה, אם הממשלה תכריז שעת חירום אז באי כח הממשלה דהיינו מפקד המשטרה באזור או מפקד העורף יכולים להיכנס לבית ולשכן שם יחידה צבאית או צורך בטחוני אחר, ולמרות שלא כלם סבורים סברה זאת, כפי שהבאת במאמרך, בענייני עירובין הולכים להקל, ע' דעת תורה סי' שפ"ב סעיף ח' דבשכירות יש להקל.
בכבוד רב
הרב דוב ליאור