המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"שאלו מה' מטר" - כאלו יאמר אל בני הדור ההוא בחנו הדבר ושאלו מה' מטר בעת ירידת המלקוש כי אז יש בו צורך רב ותראו שיהיה נעתר לכם ויעלה עננים עם כי לא יורה הטבע עליהם ויתן להם מטר להצמיח לכל איש עשב בשדהו וכאומר הנה בזה תדעו שאתם דבוקים במקום והוא משגיח בכם למלאות מחסורכם
מצודת ציון
"שאלו" - ענין בקשה
"מלקוש" - כן יקרא המטר המאוחר כמו יורה ומלקוש (דברים י"א)
"שאלו", נמשך למעלה הבחורים והבתולות ינובבו ויאמרו שהם רוצים רק דגן ותירוש, ולכן אל תשאלו מה' אבני נזר, רק "שאלו מה' מטר בעת מלקוש", כי ה' יתן המטר בהשגחה והגם שלא תהיה הטבע מוכנת לשירד מטר, "ה' עושה חזיזים ויתן מטר גשם", ר"ל גשם השגחיי לא לבד לצורך הרבים כי "לאיש" אחד, וגם לבעבור "עשב" אחד הנמצא "בשדה", אם העשב הזה צריך מטר יורידנו בעבורו:
ביאור המילות
"מטר, מלקוש, גשם, חזיזים". מלקוש הוא הגשם היורד אחרי זמן הגשם, ומטר וגשם בארתי הבדלם (התו"ה בחקתי סי' ג') שגשם הוא הטבעי ומטר הוא ההשגחיי, ר"ל שגם בעת מלקוש יתן מטר ע"י תפלה, וגם יעשה חזיזים הם העננים העוצרים בתוכם אדים אשיים המסבבים הברק והרעם, ויתן מטר גשם, שאל גשם הטבעי יוסיף מטר ההשגחיי. בין להם, היינו לצורך הכלל, ובין לאיש אחד וגם לעשב אחד בשדה:
