זהר חלק ב לט ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" באתר "תא שמע"


דף לט ב


במאי אתקברו, סלקא דעתך דאינון שבקו וראמו מנהון זהרא עלאה דיהיב לון קודשא בריך הוא?!

אלא אינון לבושין דאתלבשו בהו אדם ואתתיה לא אתלבש בהו בר נש אחרא, דבאינון לבושין דמו כגוונא דלעילא. ואי סלקא דעתך דאינון אתלבשו מגרמיהון בהו, תא חזי כתיב "וילבישם"-- דקודשא בריך הוא אלביש לון; זכאה חולקהון.     כתיב (תהלים קד א) "יהו"ה אלה"י גדלת מאד הוד והדר לבשת", וכתיב (שם צו ו) "הוד והדר לפניו", וכתיב (שם קד א) "עוטה אור כשלמה וגו'" -- כיון דאתלבש (מה דאתלבש) עבד מה דעבד, מלמד שנתעטף קודשא בריך הוא באור וברא ית שמיא.

אלא במאי אוקימנא "החמודות אשר אתה בבית"?    "החמודות"-- בגדי מלכות במשי וזהב, וארחא דעלמא דגנזי לון בבוסמין וריחין ליקרא דלבושיהון.

תא חזי וירח את ריח בגדיו בתחלה, וכד ארגיש, אמר ראה ריח בני, דידע דביה הוה תליא מלתא, דבגיניה סליק ריחא, כריח שדה אשר ברכו יהו"ה. וכי מניין הוה ידע יצחק ריח שדה אשר ברכו יהו"ה? אלא תרין מלין אינון, וכלא הוא חד, דכתיב (בראשית כד סג) ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, וכי לא הוה ליה ביתא או מקום אחר להתפלל, אלא אותו השדה היה אשר קנה אברהם סמוך למערה, דכתיב (שם מט ל) השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת, ובשעתא דהוה יצחק עאל גביה, חמא שכינתא עליה, וסליק ריחין עלאין קדישין, ובגיני כך הוה מצלי תמן, וקבעיה לצלותיה.

ואברהם אמאי לא הוה מצלי תמן? משום דקביעותא דאתרא אחרא הוה ליה בקדמיתא, ומלה אחרא ריחא דחמא בהר המוריה, ולמה נקרא מוריה, על שם המר הטוב דהוה תמן. וכלא הוה, וגן עדן דעאל עמיה וברכיה, ובגין כך לא תלה מלה בלבושין אלא ביעקב ממש, דחמא דביה הוה תליא מלה (ס"א ויאות הוה לאתברכא) ואתחזי, וזכותיה סליק לאתברכא, ועאל עמיה גן עדן, ובגין כך כד אתרעם עשו, אמר גם ברוך יהיה.


אמר רבי יצחק, לא אצטריך אורייתא למכתב אלא "מהחדש הזה לכם ראש חדשים". מאי טעמא? משום דשירותא דסיהרא הוי, ועל דא אורייתא הוה אצטריך למכתב מהכא, דהא בקודשא בריך הוא אתקשר מלה. ולא קשיא דלא כתיב "זאת" - "החדש הזאת", דהא 'זה' ו'זאת' כחד מתקשרין, ובאתר דאית ביה דכר ונוקבא כחדא, לית שבחא אלא לדכורא. ועל דא "ראשון הוא לכם לחדשי השנה"-- "לחדשי השנה" ודאי.

אמר רבי יהודה, לכם תרי זמני למה? אמר רבי יצחק מנייהו אשתמע יתיר, כמה דכתיב (דברים לב ט) "כי חלק יהו"ה עמו"-- אתקשרותא דא 'לכם' ולא לשאר עמין:


בעשור לחדש הזה

"דברו אל כל עדת ישראל לאמר, בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה וגו'" -- "בעשור" - אמאי בעשור? אמר רבי אבא, בזמנא דאנהיר יובלא לסיהרא, דכתיב ביובלא בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפורים הוא.

"ויקחו להם איש שה לבית אבות" - אמאי? בגין דבזמנא דא אצטריך למיגד ליה, דהא תנינן במלתא דא אתבר כתרא (חדא) תתאה דמתאחדין ביה כל שאר כתרין תתאין, ועל דא פריש משה ואמר "משכו וקחו לכם צאן" כמה דכתיב "צאן ועבד ושפחה". אמר קודשא בריך הוא, עבידו אתון עובדא לתתא, ואנא אתבר תקפיהון לעילא, וכמה דתעבדון בנורא אתון, דכתיב כי אם צלי אש, אנא אוף הכי אעביר אותו באש בנהר דינור.

אמאי אתנגיד בעשרה ואתנכיס בארבעה עשר? אמר רבי אבא, בדא אתקשרו ישראל ארבע מאה שנין, ואף על גב דארבע מאה שנין לא אשתעבידו בהו, מכל מקום הואיל והוה זמין לאתקשרא בהו, אתחשיב עליה כאילו אשתעבידו בהו כל ארבע מאה שנין, בגין כך מעכבין ליה ארבע יומין קטירא ברשותייהו דישראל, ולבתר "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל".

"בין הערבים" - אמאי בין הערבים? בשעתא דדינא תליא, ובשעתא דאתמסר