זהר חדש ל ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · זהר חדש · ל ב · >>

דף ל ב[עריכה]


תָּא חֲזֵי דְבְּגִין כָּךְ, לָא פַקֵּיד לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְנַחֲתָא לְמִצְרַיִם, אֶלָּא הוּא מִגַּרְמֵיהּ נָחַת, בְּגִין דְּלָא יְהֵא פִּתְחוֹן פֶּה לִבְנֵי עָלְמָא, דַּאֲמַר לֵיהּ כָּךְ, וּלְבָתַר אִצְטָעֵר עַל אִנְתְּתֵיהּ. עַד כָּאן.

מִדְרָשׁ הַנֶּעֱלָם לֶךָ לְךָ. רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, (שיר השירים, ב) הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, בֹּא וּרְאֵה, כַּמָּה יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְהַכְשִׁיר מַעֲשָׂיו לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ, וּלְהִתְעַסֵּק בְּתוֹרָתוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה. שֶׁמַּעֲלַת הַתּוֹרָה לְמַעְלָה מִן כָּל הַמַּעֲלוֹת.

הְאָמַר רִבִּי יְהוּדָה, תְּרֵין טָבִין רַבְרְבִין אִית בְּאוֹרַיְיתָא, חַיִּים, וְעוֹתְרָא. דִּכְתִיב, (משלי, ג) אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד. אָמַר רַב פָּפָּא, אִלֵּין תְּלָתָא הֲווֹ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה, כָּבוֹד בִּכְלַל הָעוֹשֶׁר הוּא. דְּמַאן דְּאִית לֵיהּ עוֹתְרָא, אִית לֵיהּ יְקָרָא, וּבַמֶּה יִזְכֶּה הָאָדָם לַכֹּל, בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה.

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, תָּא חֲזֵי, אֵין בְּכָל לַיְלָה וָלַיְלָה, שֶׁאֵינוֹ אוֹחֵז מטטרו"ן שַׂר הַפָּנִים, כָּל נִשְׁמָתָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, וּמַרְאֶה אוֹתָן לִפְנֵי הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמַמְתִּינִים מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְדוֹמְמִים מִלּוֹמַר שִׁירָה, עַד שֶׁיִּתְכַּנְפוּ נַפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים עִמָּהֶם, וִיזַמְּרוּ בְּיַחַד לְאֵל עֶלְיוֹן.

שֶׁנֶּאֱמַר הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, אֵלּוּ הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ. עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, אָז הוּא עֵת לְזַמֵּר לְבוֹרְאָם בְּיַחַד. וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ, זֶה מטטרון, הַבָּא לֶאֱסוֹף נִשְׁמָתָן שֶׁל צַדִּיקִים, לְזַמֵּר לְיוֹצְרָם בְּכָל לַיְלָה וָלַיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים, קמט) יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. מַהוּ בְּכָבוֹד. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה זֶה מטטרו"ן.

אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידֵי, כָּל נִשְׁמוֹתָן שֶׁל צַדִּיקִים, נִגְזְרוּ מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, לִנְהֹג אֶת הַגּוּף, כְּאָב הַמַּנְהִיג אֶת הַבֵּן. כִּי בִּלְתִּי הַנְּשָׁמָה, לֹא יוּכַל הַגּוּף לְהִתְנַהֵג, וְלֹא לָדַעַת וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאוֹ. דְּהָא אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ, הַנְּשָׁמָה הִיא מוֹרָה וּמְלַמְּדָה לָאָדָם, וּמֵחַנַכְתּוֹ בְּכָל דֶּרֶךְ יָשָׁר.

וּבְשָׁעָה שֶׁשּׁוֹלֵחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתָהּ מִמְּקוֹם הַקּוֹדֶשׁ, מְבָרֵךְ אוֹתָהּ בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית, יב) וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם, זוֹ הִיא הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא א"ב, לְלַמֵּד אֶת הַגּוּף, וְרָ"ם עָלָיו, שֶׁמִּמָּקוֹם רָם וְנִשָּׂא בָּאָה. וּמָה אוֹמֵר לָהּ, לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ, מִדִּירָתְךָ, וּמִמְּקוֹמְךָ, וּמֵהַנָּאָתְךָ. וּמִבֵּית אָבִיךָ, אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב זוֹ הִיא אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְאִירָה. אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ, כְּלוֹמַר לְגוּף פְּלוֹנִי, לְגוּף קָדוֹשׁ. לְגוּף יָשָׁר.

וְעִם כָּל דָּא, וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ, אוֹתָם הַנּוֹהֲגִים עִמְּךָ מִדּוֹת טוֹבוֹת, מִדּוֹת יְשָׁרוֹת. אוֹתָם הַמְבָרְכִים אוֹתִי בִּשְׁבִילְךָ, וְאוֹמְרִים כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי. וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר, אוֹתָם הַמְקַלְּלִים אוֹתְךָ, וּמְקַלְקְלִים מַעֲשֵׂיהֶם וּדְרָכֵיהֶם.

(שם) וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה'. כֵּיוָן שֶׁנִּתְבָּרְכָה בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת הַלָּלוּ, מַה כְּתִיב, וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, זוֹ הִיא הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא אָב לַגּוּף. וְרָם מִמְּקוֹם הָרָמִים. כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה', לְהִכָּנֵס בְּאוֹתוֹ הַגּוּף שֶׁנִּצְטַוָּה לְהַנְהִיגוֹ וּלְלַמְּדוֹ.

אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב, רְאֵה מַה כְּתִיב בֵּיהּ, כֵּיוָן שֶׁבָּאָה לִיכָּנֵס בַּגּוּף, וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט, זֶהוּ יֵצֶר הָרָע, הַמְזוּמָן לִיכָּנֵס עִם הַנְּשָׁמָה בְּיַחַד כֵּיוָן שֶׁנּוֹלַד אָדָם, וּמִנַּיִן שֶׁנִּקְרָא יֵצֶר הָרָע כָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית, ח) כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו, וְזֶהוּ לוֹט שֶׁנִּתְאָרֵר בָּעוֹלָם.

וְאָזְלָא הָא כִּי הָא דְּאָמַר רִבִּי יִצְחָק, הַנָּחָשׁ שֶׁהֵשִּׁיא לְחַוָּה, הוּא יֵצֶר הָרָע. וְרָאִינוּ שֶׁנִּתְקַלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ג) אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה, וּלְפִיכָךְ נִקְרָא לוֹט. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַנְּשָׁמָה בָּא לִיכָּנֵס בַּגּוּף, מִיָּד וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט, שֶׁהוּא מְזוּמָן לִיכָּנֵס עִמּוֹ, וּלְהַשְּׂטִין לָאָדָם, וְלִהְיוֹת מְקַטְרֵג לְהַנְּשָׁמָה.

אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר ר' אִידֵי, מִנַּיִן מַה שֶּׁאָמַרְנוּ שֶׁהוּא מָשָׁל עַל הַנְּשָׁמָה. מִמַּה דִּכְתִיב אַחַר כַּךְ, (שם יב) וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, זֶהוּ הַגּוּף. וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו, זֶהוּ יֵצֶר הָרָע, שֶׁהוּא בֶּן אָחִיו, מְשׁוּתָּף וְנִדְבַּק עִם הַגּוּף. וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם. וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, כּוּלָּם מְדוּבָּקִים לָלֶכֶת בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם, הוֹלְכִים אַחֲרֵי בִּצְעָם וְהִרְהוּרִים.

וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁזֶּה מִתְאַוֶּה, הַנְּשָׁמָה עִמּוֹ. וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ, זוֹ הַתַּאֲוָה, שֶׁהִיא דְּבֵקָה בַּגּוּף.

כֵיוָן שֶׁפּוֹקֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲשֵׂיהֶם, וּמוֹצִיא הַנְּשָׁמָה מִן הַגּוּף, הַנְּשָׁמָה רוֹצָה לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, רְאֵה מַה כְּתִיב בָּהּ. (שם יג) וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו מִנֶּגֶב וְעַד בֵּית אֵל, וּרְצוֹנָהּ לַחֲזוֹר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב, אָהֳלָהּ כְּתִיב בְּה"א, וַאֲזַי הִיא עוֹמֶדֶת בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין הָעַי, בֵּין לַעֲלוֹת לְמַעְלָה וּבֵין לֵירֵד לְמַטָה.

זָכְתָה עוֹלָה אֶל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ, (שם) אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה, מָקוֹם אֲשֶׁר מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל מַקְרִיב נִשְׁמָתָן שֶׁל צַדִּיקִים. וַיִּקְרָא שָׁם אַבְרָם בְּשֵׁם ה', הַנְּשָׁמָה נוֹתֶנֶת שֶׁבַח וְהוֹדָאָה בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה, שֶׁזָּכְתָה לְאוֹתָהּ הַמַּעֲלָה. וְאִם לֹא זָכְתָה, מַה כְּתִיב. (שם יב) וַיִּסַּע אַבְרָם הָלּוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה, דּוֹחִין אוֹתָהּ וְהוֹלֶכֶת עַד שֶׁסּוֹבֶבֶת כָּל הָעוֹלָם עַד שֶׁתְּקַבֵּל עוֹנְשָׁהּ.

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הַצַּדִּיקִים מָה הֵם עוֹשִׂים אִם בָּא לִיטָהֵר, אֲפִלּוּ יֵצֶר הָרָע הַבָּא לְקַטְרְגוֹ, נִשְׁמָתוֹ מְסַיַּיעַת אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יג) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט, הַנְּשָׁמָה אוֹמֶרֶת לַיֵּצֶר הָרָע, אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ.

מָה עוֹשֶׂה הַצַּדִּיק הַזֶּה. הוֹלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה, וּמְקַטְרֵג לַיֵצֶר הָרָע, וְאוֹמֵר לוֹ הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי. סַגִּיאִין אִית בְּעָלְמָא, דְּאַתְּ יָכֵיל לוֹן, מִן קֳדָם דְּאַבְאִישׁוּ עוֹבָדֵיהוֹן. אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִינָה, אִם אַתָּה רוֹצֶה לְהַשְּׂמְאִיל אוֹתִי, אֲנִי אַיְמִין, אֵלֵךְ לְצַד יְמִין,