ויקרא רבה לד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · ויקרא רבה · לד · ב · >>

ב.    [ עריכה ]

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ" - הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (משלי יט, יז): "מלוה ה' חונן דל" . אמר ר"א: כתיב (תהלים קלו, כה): "נותן לחם לכל בשר", בא זה וחטף לו את המצוה, אמר הקב"ה: עלי לשלם לו גמולו, הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב "וגמולו ישלם לו".

ר' תנחומא אמר לה בשם ר' חייא בר אבא, ר' נחמן אמר לה בשם ר' יודן בר"ש, ורבנן בשם רשב"ל: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, כביכול דרכו של לוה להיות עבד למלוה, הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (שם כב, ז) "ועבד לוה לאיש מלוה".

ר' פנחס בשם ר' ראובן אמר: כל מי שנותן פרוטה לעני, הקדוש ברוך הוא נותן לו פרוטות? וכי פרוטה נותן לו? והלא לא נותן לו אלא נפשו! הא כיצד, היתה כיכר בי' פרוטות, ועני עומד בשוק ואין בידו אלא תשע, ובא אחד ונתן לו פרוטה, ונטל ככר ואכלה ושבת נפשו עליו, אמר לו הקב"ה: אף אתה, בשעה שנפשך מצפצפת לצאת מתוך גופך, אני משיבה לך.

לפיכך משה מזהיר לישראל "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ":