ויקרא רבה לב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א.    [ עריכה ]
"ויצא בן אשה ישראלית" ר' יהודה ור' נחמיה ר"י אומר הה"ד (תהלים יב, ט): "סביב רשעים יתהלכון" סביב לרשעים הצדיקים מהלכין כיצד בשעה שהצדיקים יוצאין מתוך גן עדן ורואין את הרשעים נדונין בגיהנם נפשם שמחה עליהם הה"ד (ישעיה, סו): "ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי" באותה שעה הן נותנין שבח והודאה להקדוש ברוך הוא על היסורין שהביא עליהם בעולם הזה הה"ד (שם יב,) "ואמרת ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך" באומות העולם ותנחמני מהם אימתי כרום זלות לכשירומם הקב"ה כרם בזוי בעולמו אין כרמו של הקדוש ברוך הוא אלא ישראל שנאמר (שם ה,) "כי כרם ה' צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו" אמר לו ר' נחמיה עד מתי אתה עוקף עלינו את המקרא אלא סביב לצדיקים הרשעים מהלכים דכתיב סביב רשעים יתהלכון הא כיצד בשעה שהרשעים עולין מתוך גיהנם ורואין את הצדיקים יושבים בשלוה בתוך גן עדן נפשם מתמענת עליהם הה"ד (תהלים קיב,): "רשע יראה וכעס" אימתי כרום זלות לכשירומם הקב"ה מצות בזויות בעולם מה לך יוצא ליסקל על שמלתי את בני מה לך יוצא לישרף על ששמרתי את השבת מה לך יוצא ליהרג על שאכלתי מצה מה לך לוקה בפרגול על שעשיתי סוכה על שנטלתי לולב על שהנחתי תפילין על שהטלתי תכלת על שעשיתי רצון אבא שבשמים הה"ד (זכריה יג,): "ואמר אליו מה המכות האלה" מכות האלה גרמו לי להאהב לאבי שבשמים ד"א אימתי כרום זולת לכשיפרסם הקדוש ברוך הוא כרמן של ממזרים וכבר פרסמן ע"י משה שנאמר "הוצא את המקלל":