ויקרא רבה כה ח
ח. [ עריכה ]
(שיר ה, טו) : "שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ" - "שׁוֹקָיו" זה העולם "עַמּוּדֵי שֵׁשׁ" שהוא מיוסד על ימי בראשית דכתיב (שמות כ, יא): "כי ששת ימים עשה ה' וגו'" "מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז" אלו דברי תורה כד"א (תהלים יט, יא): "הנחמדים מזהב ומפז רב".
ד"א "מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז" אלו פרשיותיה של תורה שהן נדרשות לפניהם ולאחריהם ולמה הן דומות רב הונא בשם בר קפרא אמר כעמוד הזה שיש לו בסיס מלמטן וקיפלוס מלמעלה כך הם פרשיותיה של תורה נדרשות לפניהם ונדרשות לאחריהם נדרשות לפניהם "כי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל" וכתיב (ויקרא יט, כ): "איש כי ישכב את אשה שכבת זרע" וכי מה ענין זה לזה אלא משהוא מנכש עמיה הוא אזל ומתעבד ברביי מתוך שהוא יוצא ונכנס בתוך ביתו הוא נחשד על שפחתו אמר לא חטאת אני חייב ולא אשם אני חייב חטאת אני מביא ואשם אני מביא דא"ר יודן בשם ר' לוי אלו שהם נוהגים היתר בשפחות בעולם הזה עתידין הן להתלות בקדקדי ראשיהן לעתיד לבא הה"ד (תהלים סח, כב): "אך אלהים ימחץ ראש אויביו קדקד שער מתהלך באשמיו" מהו מתהלך באשמיו כל עמא אמרין יזיל ההוא גברא בחובוי ייזל ההוא גברא בחובוי נדרשת לאחריהן שנאמר "שלש שנים יהיה לכם ערלים" וכתיב (ויקרא יט, כו): "לא תאכלו על הדם" וכי מה ענין זה לזה אמר הקב"ה לישראל אתה ממתין לערלה ג' שנים ולאשתך אינך ממתין שתשמור על נדתה לערלה אתה ממתין ג' שנים ולבהמתך אי אתה ממתין עד שימצה דמה ומי קיים מצות הדם (ש"א יד, לג): "ויגידו לשאול לאמור הנה העם חוטאים לה' ויאמר שאול פוצו בעם ושחטתם בזה" מהו בזה רבנין אמרי סכין בת י"ד הראה להן ב' תרתין ז' שבעה ה' חמשה אמר להן כסדר זה תהיו שוחטין ואוכלים אימתי פרע לו הקדוש ברוך הוא הוי אומר ביום מלחמת פלשתים הה"ד (שם יג, כב) "והיה ביום מלחמה ולא נמצא חרב וגו'" ולא נמצא ואת אמרת ותמצא מי המציאה לו ר' חגי בשם ר"י אמר מלאך המציאה לו ורבנן אמרי הקב"ה המציאה לו כתיב (שם יד, לה) "ויבן שאול מזבח לד' אותו החל לבנות מזבח" כמה מזבחות בנו ראשונים נח א' אברהם א' יצחק א' יעקב א' משה א' יהושע א' ואתה אומר אותו החל אלא אותו החל להיות ראש במלכים א"ד על ידי שנתן נפשו על הדבר הזה העלה עליו הכתוב כאלו אותו החל לבנות מזבח לה' אר"ש בן לקניא לפי שבעוה"ז בונה אדם ואחר מבלהו נוטע נטיעות ואחר אוכל אבל לעתיד לבא מה כתיב (ישעיה סה, כב): "לא יבנו ואחר ישב לא יטעו ואחר יאכל לא יגעו לריק וגו'" וכתיב (שם סא, ט) "ונודע בגוים זרעם":