מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קריאת התורה וההפטרה לשחרית בשבת: ראשון · שני · שלישי · רביעי · חמישי · ששי · שביעי · מפטיר · הפטרה מטות-מסעי ביחד, ראו בדף של הפרשות המחוברות .
קריאת התורה למנחה בשבת, שני וחמישי: כהן · לוי · ישראל
הציבור מוזמן להעלות הקלטות אישיות בעלות איכות! בבקשה להעלות וויקישיתוף בדף הזה
הפטרת פורענות שנייה ("מסעי") לאשכנזים ולספרדים: בגידה ועונשה.
אשכנזים וספרדים: "שמעו דבר ה' בית יעקב..." (ירמיהו ב ד) עד "...כי מספר עריך היו אלהיך יהודה" (ב כח).תוספת חתימה לאשכנזים (פסוק אחד): "הלוא מעתה קראת לי אבי, אלוף נעֻרי אתה" (ג ד).תוספת חתימה לספרדים (שני פסוקים): "אם תשוב ישראל..." עד "...והתברכו בו גוים, ובו יתהללו" (ד א-ב).
חסידי חב"ד נוהגים לקרוא את תוספת החתימה של הספרדים.
תימנים "שאמיים" נוהגים לקרוא הפטרה זו במקום ההפטרה הרגילה של התימנים. עיקר ההפטרה היא פרשה אחת. גם התוספת של הספרדים היא פרשה אחת.
הפטרת פורענות שנייה ("מסעי") לתימנים והפטרת פורענות שלישית ("דברים") לאשכנזים ולספרדים (והיחידה לאיטלקים): פורענות ומאיסת העבודה.
אשכנזים וספרדים ואיטלקים (בשבת "חזון" לפני תשעה באב): "חזון ישעיהו בן אמוץ..." (ישעיהו א א) עד "...ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה" (א כז).
גם תימנים "שאמיים" קוראים הפטרה זו כמו שאר העדות בשבת "דברים" שלפני תשעה באב. תימנים (הפטרת פורענות שנייה לפרשת "מסעי") מסיימים לקרוא בסוף פרשה: "...חרב תאֻכלו כי פי ה' דבר" (א כ).
קצת מקהילות התימנים חוזרים בסוף על הפסוק שלפני האחרון כדי לסיים בטוב: "אם תאבו ושמעתם, טוב הארץ תאכלו" (א יט). הפטרת האשכנזים והספרדים מסתיימת בפסוק של ברכה באמצע פרשה. הפטרת התימנים מסתיימת בסוף פרשה בפורענות, ולכן קצת מהקהילות חוזרות על הפסוק שלפני האחרון.
הפטרת "מסעי" מעניין הפרשה לאיטלקים: ערי מקלט.
"אלו הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון..." (יהושע יט נא) עד "...את הערים האלה ואת מגרשיהן" (כא ג).
ההפטרה מתחילה בפסוק שלפני תחילת פרשה ומסתיימת בפסוק הראשון של הפרשה הבאה. מנחה לשבת, שני וחמישי [ עריכה ] 
