התורה והמצוה על שמות כא כא
<< | התורה והמצוה על שמות • פרק כ"א • פסוק כ"א | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אַ֥ךְ אִם־י֛וֹם א֥וֹ יוֹמַ֖יִם יַעֲמֹ֑ד לֹ֣א יֻקַּ֔ם כִּ֥י כַסְפּ֖וֹ הֽוּא׃
פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות כא כא:
פג. אך אם יום או יומים יעמד , אם הכהו בערב חשבינן יום שלם שהוא כ"ד שעות. ואם הכהו באמצע היום גם כן חשבינן כ"ד שעות ואז הוא יומים , מקצת יום זה ומקצת יום השני, כי מקצת היום ככולו. והיומים הם בצירופן כיום שלם כ"ד שעות.
והנה ההבדל בין רבי יוסי הגלילי ותנא קמא מבואר במה שהתנא קמא אמר יומים שומע אני כמשמעו. ורבי יוסי הגלילי אמר יום שומע אני כמשמעו. מבואר דלתנא קמא מלמד שיומים אינו כמשמעו, דסבירא ליה דסתם יום הוא מעת לעת. ואם כן יום הוא כמשמעו מעת לעת, ויומים אינו כמשמעו. ורבי יוסי הגלילי סבירא ליה דסתם יום הוא מבקר עד ערב וגם מקצת היום. ומלמד שיום אינו כמשמעו מקצת, רק פירושו מעת לעת. וכבר בארנו בפ' בא במה שאמר רבי יוסי הגלילי אך ביום הראשון תשביתו אך חלק. שמלת אך מובדל ממלת רק שממעט במשפט הזה עצמו, וממעט אך ביום בחציו של יום.
ואמר פה אם אך יום, רצונו לומר אם הוא רק חצי של יום אז צריך יומים ולהורות שאם הוא יום שלם אין צריך יומים . ויוכל להיות שרבי יוסי הגלילי סבר שאם הוא יום שלם מבקר עד ערב, אין צריך יומים רק אם הוא חצי יום שזה מרומז לשיטתו במלת אך (כמה שאמר בפסחים דף ה' אך ביום אך חלק) אז צריך שיצורף אליו גם מקצת יום השני ואין צריך מעת לעת.
ויש לומר דיפלגו בפלוגתא דתנא קמא ורבנן בנדרים (דף ע"ו ע"ב) וסבירא ליה לרבי יוסי הגלילי דאם רצונו לומר שיהיה מעת לעת, הוי ליה למימר מיום אל יום, שזה מציין מעת לעת כרבנן שם. ותנא קמא דהכא סבירא ליה כתנא קמא דהתם שמיום אל יום אינו מציין מעת לעת והוצרך לכתוב לשון יום או יומים , שזה מצין מעת לעת,.
ומצאנו עוד לשון אחר על ציון מעת לעת ולא אץ לבא כיום תמים . אולם עם הדיוק יום תמים מציין מערב עד ערב, ולשון כיום תמים מציין שלא עמד השמש בלא הפסק, רק כמה שאמר בעבודה זרה (דף ס) אזל שית וקם שית וסך העמידה היה כ"ד שעות כיום תמים, היינו כשעור שיש מערב עד ערב שהוא כ"ד שעות. ועל כן סבירא ליה שציון מעת לעת מאמצע יום עד אמצע יום שאחריו צ"ל יום או יומים .
פד. לא יקם כי כספו הוא כבר הזכרתי ( משפטים עט ) שר' ישמעאל סבירא ליה שבא למעט עבד עברי, ורבי שמעון בר יוחאי סבירא ליה כר"א שמיעט עבד עברי מן מהם תקנו עבד ואמה . אם כן כספו הוא מיותר, דלמעט של שותפים נמעט מן עבדו המיוחד לו (כנ"ל עט), ופירש שהיא נתינת טעם שהגם שאם נגח שורו את עבדו יומת, הוא פטור מצד שהוא כספו.
<< · התורה והמצוה על שמות · כא · כא · >>
קיצור דרך: mlbim-jm-21-21