התורה והמצוה על דברים כ טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | התורה והמצוה על דבריםפרק כ' • פסוק ט"ו | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים כ', ט"ו:

כֵּ֤ן תַּעֲשֶׂה֙ לְכׇל־הֶ֣עָרִ֔ים הָרְחֹקֹ֥ת מִמְּךָ֖ מְאֹ֑ד אֲשֶׁ֛ר לֹא־מֵעָרֵ֥י הַגּֽוֹיִם־הָאֵ֖לֶּה הֵֽנָּה׃



פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים כ טו:

קכב.

כן תעשה . ר"ל בתורה הזאת, שהיא תורה האחרונה, שתתנהג עמהם כשאינם משלימים להחיות הנשים והטף, אינו נוהג בשבע אומות; כי בהם לא תחיה כל נשמה , "בסייף", כמ"ש ויכהו לפי חרב . כן הוא לדעת הרמב"ם והרמב"ן. אבל לדעת רש"י, גם בתורה הקודמת, של פתיחת השלום, אין נוהג בשבעה אומות כנ"ל.

וממ"ש כי החרם תחרימם , יש לטעות להחרים את השלל לגבוה כמו ביריחו! על זה אמור ובתים מלאים כל טוב . ויש לפרש, שר"ל להתיר ביזתם - אפילו כתלי דחזירי, שלמד מן ובתים מלאים כל טוב ; כמ"ש (בחולין יז).





קיצור דרך: mlbim-dm-20-15