התורה והמצוה על דברים כג ו
<< | התורה והמצוה על דברים • פרק כ"ג • פסוק ו' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כב • כד • כה • כו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְלֹֽא־אָבָ֞ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לִשְׁמֹ֣עַ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיַּהֲפֹךְ֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֧יךָ לְּךָ֛ אֶת־הַקְּלָלָ֖ה לִבְרָכָ֑ה כִּ֥י אֲהֵֽבְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים כג ו:
קטו.
ולא אבה ה' א-להיך לשמוע אל בלעם . היה לו לומר "אל בלק", שבו הכתוב מדבר - אשר שכר ! אבל אם להפר מחשבת בלק, מפני ג' דברים היה נכון שבלעם יקלל, וה' יהפוך קללתו לברכה -
- א) כי אז היה נודע שאם ה' לא צוה, אז קללת אנוש לא יזיק.
- ב) כי בלק היה מנוצח לגמרי, במה שאמר אל בלעם, כי ידעתי את אשר תברך וכו' .
- ג) כי בלעם היה יורד מכבודו, ע"י שלא נתקיימה קללתו.
לא כן כאשר הכריחו ה' שיברך, שנראה ח"ו כי קללתו היתה יכולה להזיק נגד רצון השי"ת. ובלק לא נתנצח לגמרי, רק שלא עלה בידו שיקלל בלעם. וכבוד בלעם נתגדל, שהכריחו ד' שיברך את אוהביו. ובלעם בעצמו ידע כי אם יקלל את ישראל, יהפוך ד' לברכה ויושפל כבודו; עכ"ז מפני שהיה חומד ממון ביותר, ורצה לקבל השכר מבלק יותר שיקלל, משיברך ויתגדל כבודו, והיה ראוי שישמע ה' אל בלעם כנ"ל.
אבל מפני שאהבת ה' לעמו גדלה מאד, ע"כ לא רצה בקללה אף שתהפך לברכה. ולהלן בפרשת היבום כתוב, ש" לא אבה ", יורה שאינו ממאן בהחלט, רק שאין חפץ בחשק. וכן כאן, אף כי היה נכון שיקלל כנ"ל, עכ"ז לא אבה . וזה שאמר ולא אבה ה' לשמוע אל בלעם מפני כי אהבך .
ובספרי אמר, " ואשר שכר עליך , הרי דבר לבלעם". ויש גורסים "דבר גנאי לבלעם".
" ולא שמע וכו' - מלמד שהמקלל נתקלל. מפני מה? כי אהבך". ואינו מובן. וביותר מה שסיים, "מפני מה? כי אהבך" הלא זה דבר פשוט! ולפי דברינו, ילמד מזה ג' דברים -
- א) גנאי בלעם שהיה כ"כ חומד ממון.
- ב) שכל מקלל הוא בעצמו נתקלל, כי יהפוך ה' קללתו אליו.
- ג) כי גדלה כ"כ אהבת ה' לעמו.
<< · התורה והמצוה על דברים · כג · ו · >>
קיצור דרך: mlbim-dm-23-06