הקיצה, עמי
הקיצה, עמי (י"ל גורדון)
הקיצה עמי! עד מתי תישנה?
הן גז הליל, השמש האירה.
הקיצה, שא עינך אנה ואנה
וזמנך ומקומך אנא הכירה
הכי עמד הזמן וכנפיו רפו
מיום אל כנפי הארץ יצאת,
או שנים אלפים לא תמו ספו
מיום תם חפשך ובארץ נוד באת?
מאז ועד עתה דורות רבים ספו
ימים וארצות משם יפרידונו,
וחליפות מאליפות באו חלפו,
אף קורות אחרות עתה עִוְדֻנוּ
הקיצה, עמי, עד מתי תישנה?
הן גז הליל השמש האירה
הקיצה שא עינך אנה ואנה
וזמנך ומקומך אנא הכירה.
הארץ בה עתה נחיה ניולד
לגלילות אירופה הלא נחשבה!
אירופה הקטנה מחלקי חלד
ובחקרי חכמה מכלם נשגבה.
ארץ עדן זאת הן לך תפתח
בניה "אחינו" לך יקראו עתה!
הן עד מתי תהיה קרבם כאורח,
למה מנגד להם תלך אתה?
וכבר גם יסירו שכמך מסבל,
ומעל צוארך עלך ירימו,
ימחו מלבם שנאת שוא והבל,
יתנו לך ידם, לך שלום ישימו.
הרימה נא ראשך, הישר גבך,
ובעיני אהבה אלימו השגיחה,
ותנה לחכמה ולדעת לבך
והיה עם משכיל ובלשונם שיחה.
כל בעלי בינה בך חכמה ילמדו
פועלים ואמנים כל מעשה חרושת.
אמיצי הלב בצבא יעבודו,
איכרים יקנו שדות ומחרשת.
אל אוצר המדינה הבא חילך
ובנכסיה קח חלק וזכר
היה אדם בצאתך ויהודי באהלך,
אח לבני ארצך ולמלכך עבד.
הקיצה, עמי, עד מתי תישנה?
הן גז הליל השמש האירה
הקיצה שא עינך אנה ואנה
וזמנך ומקומך אנא הכירה.
