הסכם בדבר מתן תגמולים מסוימים לאסירי ציון, בני משפחותיהם ובני משפחות הרוגי מלכות
הסכם בדבר מתן תגמולים מסוימים לאסירי ציון, בני משפחותיהם ובני משפחות הרוגי מלכות מתוך 
הסכם בדבר מתן תגמולים מסוימים לאסירי ציון, בני משפחותיהם ובני משפחות הרוגי מלכות
הסכם קודם: י״פ תשל״ו, 121; תשל״ח, 713. הסכם חדש: י״פ תשמ״ב, 645, 1073, 1867; תשמ״ג, 2066; תשמ״ד, 1185; תשמ״ה, 2224; תשמ״ו, 2260; תשמ״ז, 2035, 2036; תשמ״ח, 301, 1734; תשמ״ט, 4262, 4263.
ההסדרים הקבועים בהסכם בדבר מתן תגמולים מסוימים לאסירי ציון, בני משפחותיהם ובני משפחות הרוגי מלכות עוגנו בחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992.
הסכם
שנערך ונחתם בירושלים ביום י״ח בחשון התשמ״ב (15 בנובמבר 1981) – בין
ממשלת ישראל בשם מדינת ישראל (להלן – הממשלה) המיוצגת ע״י אלי עמיר, משנה למנהל הכללי של המשרד לקליטת העליה, ויעקב דנון, חשב המשרד לקליטת העליה – לבין
המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) המיוצג ע״י רפאל רוטר, המנהל הכללי.
הואיל והממשלה החליטה על מתן תגמולים מסויימים לאסירי ציון, בני משפחותיהם ובני משפחות הרוגי מלכות באמצעות המוסד, כמפורט בנספח להסכם זה המהווה חלק בלתי נפרד ממנו (להלן – ההסדר);
והואיל והממשלה החליטה להקים רשות שבסמכותה לאשר שאדם הינו אסיר ציון או שאדם שנפטר היה אסיר ציון או הרוג מלכות;
והואיל והמוסד התייעץ בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת ובמועצת המוסד אשר הביעו גישתם החיובית להסדר;
והואיל והמוסד התייעץ בועדת העבודה והרווחה לפי ההסדר לאחר מילוי התנאים האמורים בסעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 (להלן – החוק);
לפיכך הגיעו הצדדים להסכם כדלקמן:
דברי המבוא מהווים חלק בלתי נפרד מגוף ההסכם.
המוסד מקבל על עצמו לבצע את הבדיקות הרפואיות הדרושות לקביעת דרגת נכות וכן את קביעת דרגת הנכות ותשלום התגמולים לפי ההסדר.
המוסד יגיש לממשלה, לקראת כל שנת כספים, הצעת תקציב למימון התגמולים לפי הסדר זה ולהוצאות המינהליות לביצוע הסכם והסדר זה.
(א)
הממשלה תעביר מראש לרשות המוסד, על פי הודעת המוסד, שתימסר לחשב משרד הקליטה לא יאוחר משלושה שבועות לפני מועד התשלום, לחשבונו בבנק הדואר מדי חודש בחדשו, אך לא יאוחר מארבעה ימים לפני תאריך תשלום התגמולים, את הסכום הדרוש לתשלום התגמולים בעד אותו חודש וכן את החלק היחסי מהרצאות המינהל.
(ב)
הממשלה תחזיר למוסד את ההוצאות המינהליות הנובעות מביצוע הסכם זה לפי חשבון שהמוסד ימציא לה בתום שנת הכספים.
(ג)
חל פיגור בהעברת הסכומים המגיעים למוסד והמוסד שילם את התגמולים מכספי דמי הביטוח והמוסד חוייב בריבית או הצמדה על הפיגור, תפצה הממשלה את המוסד בסכום שבו חוייב.
פרסום בנושאי הסכם זה ייעשה בתיאום מראש בין הרשות, כהגדרתה בהסדר, לבין המוסד.
תחילת תקפו של הסכם זה ושל ההסדר – ביום כ״ו באדר ב׳ התשמ״א (1 באפריל 1981).
[תיקון: תשמ״ב־2, תשמ״ג, תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ו ]
תקפו של הסכם זה הוא עד ליום 31 במרס 1988. לאחר מועד זה יתארך ההסכם מאליו לשנה אחת בכל פעם, אלא אם יודיע אחד הצדדים למשנהו שלשה חדשים לפני תום השנה על רצונו לסיים את ההסכם.
נספח
הסדר מתן תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם של אסירי ציון והרוגי מלכות
1.
הגדרות: [תיקון: תשמ״ב, תשמ״ד, תשמ״ז, תשמ״ז־2, תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשמ״ט, תשמ״ט־2]
בהסדר זה:
”אסיר ציון“ – מי שחוק השבות, התש״י–1950 (להלן – חוק השבות), חל עליו והוא אזרח ותושב ישראל והתקיים בו אחד מאלה:
(א)
נאסר בתקופה כלשהי מאז קום המדינה עקב פעילות ציונית או באשמת פעילות ציונית בארצות שבהן פעילות זו אסורה, או היה במאסר עקב פעילות או אשמה כאמור בעת קום המדינה (להלן – מאסר), והרשות הכירה בו לפי סעיף 2 להסדר זה כאסיר ציון;
(ב)
נעצר בתקופה כלשהי מאז קום המדינה בארץ אויב בשל פעילותו הציונית או עקב האיבה שבין אותה ארץ אויב לבין ישראל (להלן – מעצר) והיה במעצר תקופה של ששה חדשים לפחות, וכן מי שהיה במעצר תקופה קצרה יותר אם הוא לוקה בנכות של 25% לפחות והרשות הכירה בו לפי סעיף 2 להסדר זה כאסיר ציון;
”אסיר ציון במאסר“ – מי שחוק השבות היה חל עליו אילו עלה לישראל ובעת הגשת בקשה לפי הסדר זה נמצא במעצר לא פחות מששה חדשים או במאסר, או שחלפו ששה חדשים לפחות מיום שעקבותיו נעלמו בארץ אויב והעלמותו היא עקב יהדותו או עקב יחסי האיבה השוררים בין אותה ארץ לבין ישראל ובני משפחתו הם אזרחי ישראל ותושביה, והרשות הכירה בו כאסיר ציון הנמצא – במאסר או כעציר ציון הנמצא במעצר;
”אסיר ציון שנפטר במאסר או במעצר“ – מי שחוק השבות היה חל עליו אילו עלה לישראל והוא נפטר במאסר או במעצר ובני משפחתו הם אזרחי ישראל ותושביה, והרשות הכירה בו כאסיר ציון שנפטר במאסר אר במעצר;
”הרוג מלכות“ – מי שחוק השבות היה חל עליו אילו עלה לישראל והוא הוצא להורג או עונה למוות מחוץ לישראל מיום הקמת המדינה על ידי שלטונות מדינה אחרת עקב יהדותו או זיקתו לישראל או בגלל יחסי האיבה ששררו או השוררים בין אותה מדינה לבין מדינת ישראל, ובני משפחתו הם אזרחי ישראל ותושביה, והרשות הכירה בו כהרוג מלכות;
”נכות“ – איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, גופנית, שכלית או נפשית, או צמצומו של כושר זה כתוצאה מחבלה, ממחלה או מהחמרת מחלה או חבלה שאירעו לאסיר ציון בתקופת מאסרו או מעצרו; בקביעת דרגת הנכות אפשר להביא בחשבון מום מכער;
”נכה“ – אסיר ציון שנקבעה לו דרגת נכות לפי הסדר זה;
”השכר הקובע“ – השכר הקובע כמשמעו בסעיף 1 לחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957;
”הכנסה“ – מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, למעט תגמולים לפי הסדר זה, קיצבת ילדים לפי פרק ה׳ לחוק והענקות לפי סעיף 40(ב1)(2) לחוק החיילים המשוחררים (חזרה לעבודה), התש״ט–1949;
”מחוסר פרנסה“ – מי שאין לו הכנסה או שהכנסתו, לרבות הכנסת בן זוגו שאינו חי בנפרד ממנו, אינה עולה על סכום קצבת הזקנה המשתלמת לפי החוק ליחיד אם אין תלויים בו, או אינה עולה על סכום קצבת הזקנה המשתלמת לפי החוק למבוטח שיש לו תלוי שהוא בן זוג אם יש בו תלויים (להלן – ההכנסה המותרת);
”תלויים“, לענין זה – כהגדרתם בפרק ב׳ לחוק;
”השכר הממוצע“ – כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968;
”נקודת קיצבה“ – כמשמעותה בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה;
”נצרך“ – מי שאינו מסוגל להשתכר למחייתו מחמת מחלתו, ליקויו הגופני, השכלי או הנפשי ואין סיכוי נראה לעין שאפשר יהיה אי פעם לשקמו, והוא אינו מוחזק במוסד ציבורי בנסיבות ובתנאים כאמור בסעיף 14(ד) להסדר זה;
”בן משפחה“ –
(א)
(1)
אלמנה, ילד, הורה, אח, אחות – כמשמעותם בסעיף 1 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950 (להלן – חוק משפחות החיילים), בשינויים המחוייבים מן הענין;
(2)
אלמן – כמשמעותו בסעיף 74(ב)(2) לחוק; ילדו של אלמן לענין זה – כמשמעותו של ”ילד“ בפסקה (1) לעיל;
(ב)
בן זוגו של אסיר ציון במאסר שנתקיימו בו התנאים לגבי אלמן או אלמנה לפי הסדר זה, בהתאם לענין, כל עוד הוא בן זוגו.
2.
הרשות המאשרת
(א)
השר לקליטת העליה ימנה רשות מאשרת (להלן – הרשות), שבסמכותה יהיה להכיר באסיר ציון או במי שבעת פטירתו היה אסיר ציון ובהרוג מלכות.
(ב)
הרשות תיתן תעודה שתעיד על הכרה כאמור בסעיף קטן (א).
3.
ועדת ערר
הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשות רשאי לערור על כך בפני ועדת ערר, שהיושב ראש שלה וחבריה יתמנו בידי השר לקליטת העליה ושמותיהם יפורסמו בדרך שתיראה לו.
4.
יושב ראש ועדת ערר
ליושב ראש הועדה יתמנה מי שכשיר להתמנות כשופט בית המשפט המחוזי לפי חוק השופטים, התשי״ג–1953.
5.
רשימת אנשי ציבור
השר לקליטת העליה יפרסם רשימה של אנשי ציבור הבקיאים בתנאי המאסר באזורים שונים ובארצות שונות או הבקיאים בנושאים מקצועיים הקשורים בתגמולים (להלן – הרשימה).
6.
חברי ועדת הערר
כחברי הועדה יתמנו חבר אחד מתוך הרשימה אשר הנושא הנדון בועדה מוכר לו וחבר נוסף יתמנה בידי השר לקליטת העליה.
7.
הגשת הערר
הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשות יהיה רשאי לערור עליה תוך שלושה חדשים מיום שנמסרה לו ההחלטה בפני ועדת הערר.
8.
הגשת הבקשה
(א)
טופסי הבקשה לתגמול יעובדו בידי הרשות בתיאום עם המוסד.
(ב)
הטופס יכלול, בין היתר, את תיאור המחלות והחבלות שאירעו לאסיר ציון בתקופת מאסרו או מעצרו ונסיבותיהן, וכן פרטים על הכנסותיו של מבקש התגמול (להלן – המבקש) והכנסות בן זוגו אם התגמול מותנה בהכנסות.
(ג)
הבקשה לתגמול תוגש לרשות על גבי טופס הבקשה; הרשות תדאג לקבל את כל המסמכים הדרושים להוכחת הזכאות ותאמת את הפרטים הניתנים לאימות במקום.
(ד)
לא המציא המבקש את הפרטים הדרושים, תהיה הרשות רשאית לדחות את הבקשה או לעכב את הטיפול בבקשה לפי שיקול דעתה.
(ה)
הכירה הרשות במבקש כאמור בסעיף 2 להסדר זה, תעביר הרשות את הבקשה על כל מסמכיה לטיפול המוסד.
9.
וערת רופאים
המוסד ימנה רופא או ועדת רופאים (להלן – ועדת רופאים) לצורך הסדר זה מתוך רשימת רופאים שתפורסם בדרך שתיראה למוסד.
10.
ועדת רופאים לעררים
המוסד ימנה ועדת רופאים לעררים (להלן – וערת רופאים לעררים) לצורך הסדר זה מתוך רשימת רופאים שתפורסם בדרך שתיראה למוסד.
11.
קביעת דרגת נכות
(א)
דרגת הנכות של אסיר ציון תיקבע בידי ועדת רופאים.
(ב)
ועדת הרופאים תקבע דרגת נכות רק בגין מחלה, החמרת מחלה או חבלה שהצהיר עליהם אסיר ציון בטופס הבקשה.
(ג)
הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת הרופאים רשאי לערור עליה תוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה בפני ועדת הרופאים לעררים.
(ד)
לעניין סעיף זה יחולו, בשינויים המחוייבים מן הענין, ההוראות הבאות מתוך תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956:
(1)
(2)
הפרק הרביעי, למעט תקנה 45;
(3)
12.
קביעת חוסר פרנסה ונצרכות
(א)
הקביעה אם אסיר ציון הוא מחוסר פרנסה או נצרך תיעשה בידי המוסד.
(ב)
לענין הזכאות לתגמול ייקבע גובה הכנסתו של אדם בידי המוסד, על פי הצהרתו בכתב ועל פי כל מידע אחר שיגיע לרשות או למוסד. לצורך זה יהא המוסד רשאי לבדוק מחדש, מזמן לזמן, את גובה ההכנסות.
(ג)
המבקש או המקבל תגמול על פי הסדר זה חייב להמציא למוסד כל מידע או מסמך המעיד על הכנסתו או על הכנסת בן זוגו ושיש בו כדי להשפיע על גובה התגמול המשתלם לו על פי הסדר זה; העלים מידע או מסמך כאמור או נמנע מלהגישם, יהא המוסד רשאי לשלול ממנו את התגמול, אם מתן התגמול מותנה בגובה ההכנסה.
13.
תחולת התשלום
התקיימו באדם כל תנאי הזכאות לתגמול לפי הסדר זה (להלן – הזכאי לתגמול), ישולם לו התגמול כאמור להלן כל עוד הוא תושב או אזרח ישראל –
(1)
אם הזכאי לתגמול היה אזרח ותושב ישראל ביום 1 באפריל 1973 – ישולם לו התגמול מהיום הראשון לחודש שבו הוגשה הבקשה לתגמול; אולם אדם כאמור שהגיש את הבקשה לתגמול עד ליום 3 בדצמבר 1975 – ישולם לו התגמול מיום 1 באפריל 1973;
(2)
אם הזכאי לתגמול עלה לישראל אחרי 1 באפריל 1973 – ישולם לו התגמול מחודש עלייתו לישראל, אך לא יותר מאשר בעד שנים עשר החדשים שקדמו לחודש הגשת הבקשה על ידיו;
(3)
על אף האמור בסעיף זה, רשאית ועדת הערר לאשר, מטעמים מיוחדים שתרשום בגוף ההחלטה, תשלום התגמול מכל תאריך אחר שלא מלפני 1 באפריל 1973.
14.
סייג לתשלום
(א)
בשום מקרה לא ישולמו תגמולים לזכאי לתגמול לפי הסדר זה בעד תקופה שלפני יום 1 באפריל 1973.
(ב)
פקעה הזכאות לתגמול לפי הסדר זה, ישולם התגמול עד סוף החודש שבו פקעה הזכאות כאמור. חל שינוי הגורם להקטנה או להגדלה של התגמול שלא בראשון לחודש, יוקטן או יוגדל התגמול לפי הענין מהראשון בחודש בתכוף לאחר החודש, שבו חל השינוי.
(ג)
יצא זכאי לתגמול את ישראל לתקופה העולה על ששה חדשים, לא יהא זכאי לתגמול בעד תקופת שהותו מחוץ לישראל מעבר לתקופת ששת החדשים האמורים, זולת אם יצא את ישראל בשליחות ממלכתית, ציבורית, או לצרכי קבלת טיפול רפואי שאושר לו לפי כללים שנקבעו על ידי המוסד והרשות.
(ד)
אסיר ציון שהוא זכאי לתגמול ואין בו תלויים, והוא מוחזק על חשבון המדינה, הסוכנות או רשות מקומית במוסד לנכים או לקשישים או במוסד אחר כיוצא בזה, יוקטן התגמול שהוא זכאי לו לפי הסדר זה ב־75% החל מהחודש הרביעי להחזקתו במוסד כאמור וכל עוד הוא מוחזק בו.
15.
תגמול לנכה
נכה שדרגת נכותו מ־25% ומעלה וכל עוד הוא נכה כאמור, ישולם לו תגמול בשיעור של אחוז אחד מהשכר הקובע לכל אחוז שבדרגת נכותו (להלן – התגמול העיקרי).
16.
תגמול לנכה מחוסר פרנסה [תיקון: תשמ״ד]
נכה כאמור בסעיף 15 שהוא מחוסר פרנסה וכל עוד הוא מחוסר פרנסה, ישולם לו, במקום התגמול העיקרי, תגמול למחוסר פרנסה בשיעור השווה לסכום המתקבל מצירופם של שני סכומים אלה:
(1)
סכום המחושב באחוזים שלהלן מהשכר הממוצע בהתאם להרכב המשפחה:
(א)
(ב)
(ג)
(ד)
(ה)
(ו)
(2)
סכום השווה למחצית התגמול העיקרי כאמור בסעיף 15.
17.
תגמול לנכה בעל הכנסה עודפת [תיקון: תשמ״ד]
(א)
נכה כאמור בסעיף 15 שהכנסתו, לרבות הכנסת בן זוגו, עולה על ההכנסה המותרת (לסכום העולה על ההכנסה המותרת ייקרא להלן – ההכנסה העודפת) ישולם לו תגמול כאמור בסעיף 16 בניכוי ההכנסה העודפת כמפורט בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא יפחת מהתגמול העיקרי.
(ב)
ניכוי ההכנסה העודפת לענין סעיף קטן (א) ייעשה כלהלן:
(1)
היתה ההכנסה העודפת הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) #2.2 (להלן – הפקודה) – מהתגמול 60% מההכנסה העודפת;
(2)
היתה ההכנסה העודפת הכנסה שאינה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) או (2) לפקודה, תנוכה מהתגמול מלוא ההכנסה העודפת;
(3)
לצורך ניכוי ההכנסה העודפת תובא תחילה בחשבון ההכנסה שלא מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) או (2) לפקודה, ולאחריה הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) או (2) לפקודה.
18.
תגמול לנכה נצרך שדרגת נכותו 50% ומעלה [תיקון: תשמ״ב, תשמ״ז, תשמ״ז־2, תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשמ״ט, תשמ״ט־2]
(א)
נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ־50% ואין לו הכנסה ישולם לו, במקום התגמול העיקרי שהיה משתלם לו אילו לא היה נצרך, תגמול בשיעור של התגמול לנכה נצרך כמשמעו בסעיף 4א׳ לחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957.
(ב)
בנוסף על האמור בסעיף קטן (א), נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ־60%, תשולם לו תוספת לתגמוליו כמפורט להלן:
(1)
לנכה שדרגת נכותו פחותה מ־70% אך איננה פחותה מ־60% – תוספת של 5% מן התגמול העיקרי;
(2)
לנכה שדרגת נכותו פחותה מ־80% אך אינה פחותה מ־70% – תוספת של 10% מן התגמול העיקרי;
(3)
לנכה שדרגת נכותו פחותה מ־90% אך אינה פחותה מ־80% – תוספת של 15% מן התגמול העיקרי;.
(4)
לנכה שדרגת נכותו 90% או יותר – תוספת של 20% מן התגמול העיקרי.
(ג)
לתגמולים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) ייקרא להלן – תגמול לנצרך.
(ד)
נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ־50% ויש לו הכנסה ישולם לו, במקום התגמול העיקרי, תגמול לנצרך בניכוי הכנסתו ובלבד שלא יפחת מהתגמול העיקרי.
(ה)
היה לנכה בן זוג שאינו חי בנפרד ממנו, רואים לענין סעיף זה גם את מחצית הכנסתו של בן הזוג כהכנסת הנכה.
19.
תגמול לנצרך שדרגת נכותו מ־
נכה שדרגת נכותו מ־25% עד 49% והוא נצרך, ישולם לו תגמול לפי הכללים שבסעיפים 16 ו־17 להסדר זה.
20.
תגמול לבן משפחה של הרוג מלכות ואסיר ציון שנפטר במאסר או במעצר
בן משפחה של הרוג מלכות ושל אסיר ציון שנפטר במאסר או במעצר יהיה זכאי לתגמולים בשיעורים ובתנאים שנקבעו בחוק משפחות החיילים בשינויים המחוייבים מן הענין.
21.
דין אלמן
דין אלמן לענין קביעת שיעור התגמולים על פי סעיף 20 בהסדר זה כדין אלמנה בחוק משפחות החיילים.
22.
תגמול לבן משפחה של אסיר ציון [תיקון: תשמ״ד]
(א)
בני משפחה של אסיר ציון במאסר יהיו זכאים לתגמול כמפורט להלן כל עוד הוא נמצא במאסר ועד תום שנים עשר חדשים תמימים מיום שחרורו –
(1)
אם אין להם הכנסה או שהכנסתם אינה עולה על ההכנסה המותרת, ישולם תגמול בסכום המחושב באחוזים שלהלן מהשכר הממוצע ובהתאם להרכב המשפחה:
(א)
(ב)
(ג)
(ד)
(ה)
(ו)
(ז)
(ח)
(ט)
(י)
(2)
אם הכנסתם עולה על ההכנסה המותרת ישולם התגמול לפי פסקה (1) בניכוי ההכנסה העודפת ואם בן המשפחה הוא בן זוג או ילד לא יפחת התגמול מגובה קיצבה המשתלמת לפי סעיף 21 לחוק;
(3)
לצורך החישוב לפי סעיף זה לא תובא בחשבון הכנסתם של ילדים.
(ב)
עלה אסיר ציון האמור בסעיף קטן (א) לישראל תוך שנים עשר חדשים מיום שחרורו, יימשך תשלום התגמול לבני המשפחה ששה חדשים מיום עלייתו לישראל.
(ג)
המידע הדרוש למוסד לענין סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יימסר על ידי הרשות.
(ד)
הרשות תהא רשאית בכל עת להורות על הפסקת תשלום התגמול או על הארכתו על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) לסעיף זה, אם מצאה לנכון לעשות כן בנסיבות הענין, על־פי שיקול דעתה.
(ה)
היה אסיר ציון האמור בסעיף קטן (ב) זכאי לתגמול לפי הסדר זה, ינוכה מהתגמול המגיע לו סכום התגמול ששולם לבני משפחתו בעד התקופה שלאחר עלייתו אך לא ינוכה ממנו סכום העולה על התגמול המגיע לו בעד אותה תקופה.
23.
תגמול לאלמנה של אסיר ציון [תיקון: תשמ״ד]
(א)
אלמנה של אסיר ציון שנפטר בישראל או מחוצה לה לאחר שהשתחרר מהמאסר או מהמעצר תהיה זכאית לתגמול בשיעור של קצבת שאירים לפי פרק ב׳ לחוק. הוראה זו תחול על אלמנה שמתקיימים בה שני אלה:
(1)
אינה זכאית לקבל קצבה לפי החוק, למעט קצבת ילדים לפי פרק ה׳ לחוק, וכן אינה זכאית לקבל גמלת זיקנה מיוחדת או גמלת שאירים מיוחדת מכוח הסכם בין הצדדים על פי סעיף 200 לחוק;
(2)
היתה זכאית לקצבת שאירים לפי פרק ב׳ לחוק, אילו התקיימו בבעלה התנאים המזכים לקצבת שאירים.
(ב)
חזרה ונישאה אלמנה שקיבלה תגמול לפי סעיף קטן (א), יחולו עליה בשינויים המחוייבים הוראות סעיף 23(ב) לחוק.
(ג)
(נמחק).
(ד)
”אלמנה“ ו”ילד“ – לענין סעיף זה – אלמנה וילד כמשמעותם בהגדרת ”בן משפחה“ שבסעיף 1 שהם אזרחי ישראל ותושביה.
24.
מענק לבני משפחת אסיר ציון שקיבל תגמול ונפטר
אסיר ציון שקיבל תגמול לפי הסדר זה ונפטר, ישולם מענק בסכום השווה לתגמול החדשי האחרון ששולם לו כפול 6 כדלקמן:
(א)
לאלמנה או לאלמן;
(ב)
אם אין לו אלמנה או אלמן – לילדיו בחלקים שווים;
(ג)
אם אין לו אלמנה, אלמן או ילדים – להוריו שעיקר פרנסתם היתה עליו לפני פטירתו, בחלקים שווים.
25.
הצמדה לשינויים במשכורת
חל שינוי, במשכורת המשתלמת לעובדי המדינה יחושבו השכר הקובע והתגמולים לפי המשכורת המתי אימה בהתאם לשינויים שחלו בה ומהיום שחלו.
26.
חוב של תגמול
נפטר זכאי לתגמול, ובשעת פטירתו הגיעו לו תשלומים על פי ההסדר, ישולם החוב לבן זוגו של הזכאי לתגמול, ובאין לו בן זוג – ליורשיו; ”יורש“, לענין סעיף זה כמשמעות יורש בסעיף 10 לחוק הירושה, התשכ״ה–1965.
27.
תגמול אחד בלבד
קיימת זכאות על פי הסדר זה לתגמולים שונים, ישולם לזכאי רק התגמול הגבוה שבין כל התגמולים.
28.
טיפול רפואי ושיקום
המוסד והרשות יקבעו כללים בדבר טיפול רפואי ושיקום מקצועי שינתנו לזכאים על פי הסדר זה בנוסף לתגמולים החדשיים המשתלמים להם וידאגו לביצועם.
29.
[תיקון: תשמ״ה]
(נמחק).
30.
הוראות מעבר
(א)
(1)
הוראות ההסכם שבין המוסד לבין הסוכנות היהודית לארץ ישראל בדבר מתן תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם של אסירי ציון והרוגי מלכות שפורסם בילקוט הפרסומים 2151, התשל״ו, עמ׳ 121 (להלן – ההסכם הראשון), למעט סעיף 26 להסדר שבו, כפי שתוקן בהסכם מיום 23.11.1977 שפורסם בילקוט הפרסומים 2399, התשל״ח, עמ׳ 713 (להלן – ההסכם השני), יחולו על הצדדים לגבי התקופה מיום 1 באפריל 1980, ועד ליום 31 במרס 1981.
(2)
אסיר אשר דרגת נכותו שנקבעה על פי ההסדר הנספח להסכם הראשון, הופחתה לאחר שנקבעה מחדש על פי סעיף 4 להסכם השני, ייראה כאילו לא הופחתה דרגת נכותו כאמור.
(ב)
כל תשלום, החלטה, קביעה או אישור שנעשו על ידי המוסד, הרשות המאשרת, ועדת הערר, ועדת הרופאים וועדת הרופאים לעררים על פי ההסכם הראשון וההסכם השני ולפי האמור בסעיף קטן (א) לעיל, יראו כאילו נעשו על פי הסכם זה.
ולראיה באו הצדדים על החתום
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.