הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן ריד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן ריד[עריכה]

[הגה] וי"א דוקא. נ"ב י"ל דוקא בלשון בית. אבל במשכיר לו חדר אין בכלל אלא מה שבפרט ותשו' שבות יעקב ח"ג סי' ק"פ:

[שו"ע] שהעומק והרום. נ"ב אם כתב בשטר שנתן לו העליי' מתהום ארעא עד רום רקיע והנותן טוען שאין החצר שלמטה בכלל המתנה ט"ס הוא מתהום ארעא הכתוב בה. והנותן החזיק ג' שנים בענין שיש לו מגו אפשר דלא הוי כ"כ מגו במקום עדים. כי אפשר דהסופר טעה. וקורא לקרקעית העליי' תהום ארעא שאלו הי' החצר בכלל הי' לו להזכיר בפירוש החצר וכל כיוצא בזה וצריכי' הב"ד לחקור יפה ולרדת לאמתת הענין הרשב"א סי' תת"פ:

[שו"ע] וכיון שכתב לו מקרקע. נ"ב עיין נ"י עד שיפרש מארעית תהומ' וכו' או שיכפול ויכתוב עומקא ורומא ב' פעמים דמשום יתור לשון מהני לקנות בור ודות. ועיין במ"ל:

[הגה] ולא יוכל להקנותו. נ"ב עיין דרישה שכתב דמ"מ יכול המוכר לעשות שליח במקומו למי שירצה לבנות באויר ויכול הנותן רשות לחייב להבונה בסך מה בחיוב גמור והבונה יתן לו שטר סילוק להחוב כ"ז שיניחנו לדור שם:

[סמ"ע אות כו] איך יקנה לזה הא' האויר. נ"ב ואם נתן האויר במתנת שכ"מ עיין מ"ש הר"ן הובא בב"י סי' רנ"ג סל"ה ועיין תשו' בתי כהונה בית ועד סי' ו' ד"ה ועוד כתב אם הבכור נוטל פי שניים מהאויר:

[שו"ע] ואע"פ שיש שם מעט. נ"ב עיין לקמן סי' ר"כ בהגה ס"ח ובסמ"ע שם ס"ק ט"ז:

[שו"ע] האומר לחבירו. נ"ב עיין לקמן סי' רמ"א ס"ד: