נב[עריכה]

רק שלא יהא רשע דאילו רשע מצוה לבזותו כדכתיב הלא משנאיך ה' אשנא:

אפי' יניק. דכיון דהלכה כאיסי דכל שיבה במשמע ואפי' אינו חכם כלל א"כ ע"כ דרש לזקן כר"י הגלילי אפי' יניק וחכים:

ד' אמות. שדומה שבשבילו עומד:

אבל ברבו מובהק. שרוב חכמתו ממנו סמ"ג:

וג' דינים יש כו'. דה"ה בחכם מופלג פי' מופלג בחכמה יותר משאר חכמי הדור ולכך הוי דינו כרבו מובהק ולא הוי דומיא דמופלג בחכמה שכתב רבינו דזה הוא מופלג בחכמה יותר משאר חכמי העם ולכך לא הוי אלא כרבי שאינו מובהק כן כתב הש"ך בי"ד להשוות דברי הג"הה לדברי רבינו וע"ש ואין הלשון משמע כן וכתב הסמ"ג בשם הר"א ממיץ דמן התורה אין חייב לעמוד אלא מפני רבו מובהק וכל שאר כבוד והידור לת"ח המוזכרים בתלמוד הוא רק מדברי סופרים וכן הביא הגהות מיימוני ומביא ראיות על זה. ולא משמע כן מדברי שארי פוסקים:

כמלא רוס עיניו. זה למדו רבינו מהא דאמרינן באלו מציאות דף לג ע"א גבי פריקה דחייב בה בפגיעה שיש בה ראיה וזה הוא רוס ומביאו רבינו לקמן בסי' נד:

ומה דבעינן רבו כו'. פי' ארבו שאינו מובהק קאי ועיין בב"י סי' רע"ד בטור י"ד:

והיכא שיש חכם וזקן לפניך כו'. לשון הסמ"ג דתקום והדרת קיימא אשיבה וזקן מדלא כתיב תקום מפני שיבה ופני זקן תהדר וא"כ מצינו שצוה הקב"ה קימה והידור לשניהם ואיזה מהן קודם ולזה פי' רבותינו ז"ל ביש נוחלין במסיבה כו' וע"ש ולמדו זה לאסמכתא שם ביש נוחלין מהמקרא דבנות צלפחד:

הלך אמר הזקנה והוא שהזקן חכם קצת רק שהבחור חכם יותר ממנו. ועיין ברשב"ם שם ובהרא"ש בפ"ק מקדושין:

בבית המרחץ. דשם לא הוי הידור.ש"ס:

אלא ערבית ושחרית. הטעם מפורש בש"ס בפ"ק דקדושין (דף לג:) שלא יהא כבוד רבו יותר מכבוד השמים שהרי אינו מקבל פני יוצרו אלא שחרית וערבית וע"ש בתוס' ובהרא"ש והסמ"ג לא הביא זה וכן הרי"ף. ועיין הרא"ש שם:

ורכוב. פי' אם הרב רוכב:

ודין נשיא ואב ב"ד. פי' דאמרינן בהתלמוד שיעור הידור לנשיא ואב ב"ד: