הגאון מווילנה על יהושע ב יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| הגאון מווילנה על יהושעפרק ב' • פסוק י"ב |
יב • יד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יהושע ב', י"ב:

וְעַתָּ֗ה הִשָּֽׁבְעוּ־נָ֥א לִי֙ בַּֽיהֹוָ֔ה כִּֽי־עָשִׂ֥יתִי עִמָּכֶ֖ם חָ֑סֶד וַעֲשִׂיתֶ֨ם גַּם־אַתֶּ֜ם עִם־בֵּ֤ית אָבִי֙ חֶ֔סֶד וּנְתַתֶּ֥ם לִ֖י א֥וֹת אֱמֶֽת׃


"עמכם חסד וגו'" - כי מה שתעשו עמי הוא אמת, ועם בית אבי הוא חסד.

וזה מה שאמרו חז"ל: "המאכיל לחבירו עדשים - מאכילו פטומים", כי מה שאדם עושה טובה לזולתו בחינם הוא חסד, ושילום טובה הוא הנקרא אמת, כי אמת הדבר שמחוייב לשלם, אבל מהראוי לעשות חסד כמו שעשה עמו, על-כן יאכילנו פטומים.

לכן אמרה "והחייתם את בית אבי" - זהו חסד, אבל מה שתחיו את נפשי זהו אמת.

וזהו שאמר הכתוב (מיכה ז כ): "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם", כי הבטחה החדשה החדשה שהיתה לאברהם הוא הנקרא חסד, אבל ליעקב הוא אמת, שמאמת הבטחתו שהבטיח לאברהם.