דרכי נועם אשת חיל
מנהג אנ"ש בליל א' של ר"ה לזמר "אשת חיל " על גדולת רבינו הקדוש כמו שהבאנו למעלה, על כן אמרנו להציג כאן פירוש על אשת חיל על גדולת רבינו הקדוש מלוקט מכל ספרי רבינו ותלמידיו.
מוהרנ"ת כותב (בהל' השה"ב ה"ד) שכל הזמר הקדוש הזה נאמר על הצדיק האמת, וכן כתבו כמה מהמפרשים ועי' המקנה בהקדמה לספרו. ועי' בכוכבי אור – חכמה ובינה – שעיקר הזמר הזה נאמר על גדולת אור האורות הננמ"ח רבינו הקדוש הנורא זיע"א.
בזמר יש קמ"ט מילים שהוא בגמטריה נחמן עה"כ.
שבח הצדיק בכלליות
[עריכה]א) אשת חייל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה – פי' הצדיק האמת שנקרא 'אשת חיל' להשי"ת כי הוא כלליות של כנסת ישראל השכינה, 'מי ימצא' – הש"ג את המ"י גמטריה נ' – הנ' שערי בינה בתכלית השלימות שאין שלימות אחריו. 'ורחוק מפנינים מכרה' שהענין שלו בכלליות הוא הרבה יותר גדול וגבוה מהכה"ג שנכנס לפני ולפנים – בקודש הקדשים, (כמו שדרשו חז"ל על פסוק זה, - כוכבי אור שם ועוד).
ב) בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר – פי' 'בעלה' של הצדיק שהוא הקב"ה 'בוטח' שהצדיק יחזיר את כל עם ישראל בתשובה, וכל הניצוצי קדושה – מהקליפות, שזה נקרא שלל שלוקחים במלחמה. ולמה הוא בוטח בו, מאחר שהשיג את שער הנ' ולפני ולפנים וכל הדרגות הנוראות וע"כ...
ג) גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה – פי' בכדי להגיע לזה בשלימות, עובד הצדיק 'כל ימי חייו' למצוא ולהעלות כל הנקודות 'טובות' בכל הבריאה כולה, וגם 'ולא רע' לעשות לא לרע היינו לבטל את הרע לגמרי לגמרי שהוא את רוח הטומאה אעביר מן הארץ. (עפ"י השה"ב הנ"ע).
ד) דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה – פי' עכשיו מתחיל לבאר האיך הצדיק עושה את זה, להחזיר את כולם להשי"ת בשני אופנים.
א. דרשה צמר ופשתים – שמלביש ההשגות הנוראות של אלוקות שהשיג מא"ס ממש. לתוך תורות מעשיות ושיחות, שזה הכל בחי' לבושים שעי"ז מטהר את העולם.
ב. תעש בחפץ כפיה – שעוסק ברצון ובחשק גדול ד'כפין' שהוא כח הידיים שלו שיתבאר באריכות להלן.
עכשיו מבאר העבודה הא' שלו – לבושין [דצמר] ה-ו
[עריכה]ה) היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה – פי' שהשגות שמוריד הם כמו ים גדול ועצום שאפשר לטבוע בו ברגע אחת וע"כ הוא עושה לכל ההשגות 'אניות סוחר' אניה חזקה מאד, ואז 'ממרחק תביא לחמה' הוא מביא הלחם של תורה ממקומות הכי רחוקים וגבוהים מעתיק יומין ומגבוה יותר ויותר. (השה"ב ה"ה ונט"י ול"ס)
ו) ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה – פי' אור האורות הקדוש והנורא הזה קם עוד באמצע הגלות [אע"פ שעיקר גלוי אורו יהי' בביאת משיח, אבל לא ויתר וקם...] בהחושך ואפלת הסתרה, 'בעוד לילה' ממש קם בתוקף ועי"ז בכדי ליתן 'טרף' – מזון רוחני, התורות והגלויים הנוראים 'לביתה' לתלמידים שלו כנסת ישראל 'וחוק לנערותיה' – ועצות הקדושים לדבוקים בו הנערים שלו שהם בעיקר שתי העצות שהם 'חוק' ולא יעבור: 1. לימוד פוסקים – תורה. 2. התבודדות – תפלה. שעי"ז שמקיימים עצות אלו ממשיכים הטרף והחיות של צדיק יותר ויותר (כוכבי אור שם)
בעל השדה ז-ט
[עריכה]ז) זממה שגה ותקחהו מפרי כפיה נטעה כרם – פי' שהרבי זמם הרבה זמן עד שבסוף זכה לקחת תחת רשותו את השדה הקדושה של נשמות ישראל ונעשה בעל השדה להשקות ולגדל את האלינות שהם נשמות ישראל שנקראים בשם כרם כמו שמבואר באריכות בתורה ס"ה ובחיי מוהר"ן שרבינו נעשה בעל השדה לכל נשמות ישראל בצורה שלא היה מימות עולם להשקות ולגדל כל נשמות ישראל כל אחד ואחד במה שצריך לו. (כוכבי אור הנ"ל).
ח) חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועותיה – פי' שחגר מתניו ע"י העוז שהוא החכמה והשכל האלקי שבו זכה הצדיק ועי"ז ותאמץ זרועותיה שזכה לחזק זרועו לגמר כל התיקונים שצריכים להיות בעל השדה בשלימות, ואעפ"י שעבר עליו מה שעבר בגלל זה – היינו מיתת הבנים, היסורים הנוראים והמחלוקת העצום, ומיתת אשתו וכו' אעפ"כ טעמה כי טוב... (כוכבי אור הנ"ל).
ט) טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה – פי' טעמה את הטוב והאור הנורא שיש בזה לחזק ולגדל נשמות ישראל ולהחזירם לאביהם שבשמים וע"כ לא יכבה בלילה נרה אפי' אחר כל החשך והיסורים לא יכבה נרו ואדרבה "האש שלו תוקד עד ביאת משיח". (עפ"י כוכבי אור הנ"ל).
בכדי להבין הארבעה סעיפים הבאים עלינו להציג בכאן הקדמה קצרה בענין כח הצדיק הקדוש והנורא הזה בתיקון נפשות ישראל על ציונו הקדוש בפרט בערב ר"ה.
בספורי מעשיות במעשה י"ג של השבעה בעטליר'ס ביום האחרון שסיפר שהוא היום השישי מספר שם רבינו גדולת כוחו שיש לו בידים שלו כוחות עצומים ואיומים לתקן נפשות ישראל ומבאר רבינו שם ארבע סוגי כוחות –
א. חיצים – לחזור ולמשוך ולהוציא את כל העשרה מיני חיצים עם העשרה מיני סמים שירה הס"מ בתוך הבת מלכה, כנסת ישראל. שזה רבינו עושה ע"י עצם ענין של ציונו הקדוש הקודש קדשים (עי' חיי מוהר"ן ובפרט המעשה של השריון והבן) כשעושים השתטחות על קברו הקדוש (כוכבי אור שם בהמשך) .
ב. צדקה – לעלות כל העשרה מיני צדקה שעם ישראל נותנים למקומה הראוי וע"כ יכול לירד ממש למקומות הכי נמוכים לעלות את עם ישראל. שזה רבינו עושה כשנותנים צדקה בציון הקדוש לפני התה"כ. (כוכבי אור שם ולקוטי הלכות פ"ו ג' ועוד)
ג. דופק – משפיע כל העשרה מיני חכמה בידיים הקדושים שלו וממילא אחרי שירד אליהם הוא יכול לבדוק בדופק כל העשה מיני דפיקין ולדעת ברוחניות בדיוק בדיוק איזה סוג רפואה צריך כל נשמה ונשמה בפרטיות – שזה רבינו עושה ע"י הוודוי דברים, ואיש חכם יכפרנה, ע"י אור החכמה שמשפיע ואז מורה לו הדרך השייך לשורש נשמתו גם היום כשמתוודים על ציונו הקדוש. (עיין שם ובתורה ד' ובפרפראות שם).
ד. ניגון– הכח האחרון שיש לו בידים הוא שיכול לעצור כל העשרה רוחות סערות ולנגן עימם את כל העשרה מיני נגינה בידים שלו בתכלית השלימות, ולעתיד זה יהי' הג"ע והתענוג של כל הצדיקים – שזה רבינו עושה ומנגן כל פעם שמגיעים לציון ואומרים את התיקון הכללי שהוא כנגד העשרה מיני נגינה ועי"ז עיקר הרפואה של הבת מלכה לרפאה לגמרי לגמרי – היינו לרפאות נשמות ישראל בתכלית השלימות נכנס טמא יוצא טהור בתכלית השלימות (שם ועיין גם הל' תולעים ה"ד) .
ובזה מבאר ראבר"נ את הארבע פסוקים הבאים שמוזכר בהם ארבע פעמים עניין של ידיים פעמיים ידיים ופעמיים כפיה שהוא ג"כ לשון של ידיים והם כוללים כל התקונים שנעשים ע"י שמגיעים לציון הקדוש ועושים הארבע עניינים והם...
דרך ב' הידיים י-יב
[עריכה]י) ידיה שלחה בכישור – פי' הכח ה' שבידיים שלו לקבל הרוח סערה ולנגן בזה הי' מיני נגינה כנ"ל, והוא בכישו"ר ר"ת י' עשה כ' ל ר' וחות ו' סערות ש' יהיו ב' משקל שעי"ז עושה הניגון הקדוש והנורא כנ"ל כישור פי' רש"י שם כשרון מעשיה, שזה הכשרון העצום של הצדיק הזה כח הניגון בידיו.
וכפיה תמכו פלך – פ' כפיה הוא הכח הא' של הידיים שלו שהוא תומך לנפשות ישראל אפי' אחר שזרקו בו כל העשרה מיני חיצים שזה "פלך" שהוא פעולת החץ מפלח את כבד האדם כמ"ש "חץ ופלח כבדו" (ועי' בסוף הל' פסח ה"ט ובכוכבי אור שם).
יא) כפה פרשה לעני – פי' אין עני אלא מן הדעת, והאיך הצדיק האמת מרפא את העני בדעת, ג"כ ע"י כפה ע"י היד הג' שהוא משפיע חכמה ודעת ובפרישת כפיו יתן לו הצדיק כל העשרה קבין של חכמה ודעת (כוכבי אור שם) ועי"ז החכמה הוא יכול לבדוק בכל העשרה מיני דופק ולתקנו בדרך השלימה שצריך לו.
וידיה שלחה לאביון – פי' היד ב' של הצדיק שהוא הכח של הצדקה [שצדקה הוא המצוה שכליל מכל המצוות כידוע] שעי"ז הצדיק יכול לעלות לשלוח ישועה ואור אפי' ל'האביונים' ממש היינו זה שהוא אביון בלי שום זכות כלל.
ועיין בטובות זכרונות סימן ה' שכתב שבפעם הראשונה של מוהרנ"ת היה אצל רבינו ושמע ממנו את הזמר הנפלא הזאת בניגון המיוחד שלו כפל רבינו כמה וכמה פעמים את הפסוק הזה כפה פרשה לעני וכו' והרגיש אז מוהרנת גדולת כח הצדיק לעלות כל אחד ואחד עד "שנתמוגג לבו של מוהרנת".
יב) לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבוש שנים – פי' הבית של הצדיק שהוא התלמידים כל כנסת ישראל, לא יפחדו מהגהינום שנקא שלג (ע"ש רש"י) 'כי כל ביתה לבוש' כי כולם יש להם הלבוש הזה של שני"ם שהוא: ש' טוחה – השתטחות על קברי שזה כולל הכח א' וג' שבידים . נ' תינה – נתינת צדקה על הציון כח הב' שבידיים. י' וד מ' זמורים – התיקון הכללי הציון שהוא הכח הד' שביד. ועי' לק"ה בשר בחלב ה"ה כ"ט נפלאות בפסוק זה.
הלבוש [פשתים] דרי מעלה
[עריכה]יג) מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה – פי' 'מרבדים' הוא לבוש של מיטה, היינו שגם להצדיקים הגדולים ביותר ממשיך לבושים של שש, שהוא "פשתים" שזה בחי' העסק שעוסק גם לקרב הדרי מעלה שיתקרבו באמת להשי"ת בבחי' אי"ה וכו' כי הוא צריך לקרב כולם וזה לבוש של מיטה שהוא בחי' צמצום ג"כ שמורד איתם קצת מגדלותם בכדי שיתקרבו באמת, ואפי' ארגמן שזה המלאכים – הדרי מעלה של המרכבה א' וריאל ר' פאל ג' בריאל מ' יכאל נ' וריאל גם הם צריכים להגיע ללבושים שלו.
יד) נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ – פי' שהוא מודעי ע"י ה'שיעורין' דאותיות התורה שהוא הצמצומים שהוא ממשיך לכולם בפרט להדרי מעלה, שעי"ז "נודע השי"ת בעולם כלו" ועושה זה בעיקר 'בשבתו' עם הצדיקים הכי גדולים שהם בחי' הזקינים הקדושים והנוראים של יום א' של השבעה בעלטיר'ס שהראה להם שעוד לא השיגו כלום לעומתו.
טו) סדין עשתה ותמכור וחגור נתנה לכנעני – פי' שעושה כ"ז כי מפקיר הכל בכל כל בשביל לקרב נפשות ישראל הגדולים והקטנים אע"פ שסבלו הכל בגלל זה, סדין פרש"י לבוש תפארת לחכמים" היינו אע"פ שהיה לו השגות גבוהות ביותר וכמו שאמר "יש לי השגה כזו להש"י שהייתי יכול להביא על ידה את המשיח (פי' לגמור ענין המשיח בחייו) אבל סלקתי הכל ולקחתי עצמי אצלכם להחזיר אתכם למוטב כי זה גדול מן הכל", וזה 'תמכור' שמכר הכל בכדי להחיות ותקן אותנו שזה 'יחגור' תיקון הברית 'חגור חרבך על ירך' תורה ב' ועוד – 'נתנה לכנעני' הצדיק נותן וממשיך תיקון הברית לכנעני שהוא ר"ת כ' נור נ' עים ע' ם נ' בל שהוא בחי' העשרה מיני נגינה הנ"ל שיע"ז עיקר התיקון. (עי' חיי מוהר"ן להל' הנ"ל ובה"פ ה"ד).
טז) עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון – פי' שכשהלבושין של הצדיק הם חזקים ונאים היינו כשהאדם עושה מהם פנימיים היינו שמכניס השגות אלה לתוך מוחו ולבו אז הוא יכול לשחוק מכל האורבעים משטינים כי יש לו שמירה גדולה מהלבושים של הצדיק. (עי' תורה כ"א בסוף) .
יז) פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה הפה של הצדיק תמיד פתוח להשפיע חכמה אלוקות ותורת חסד היינו "הלומד תורה ע"מ ללמדה" שנקראת תורת חסד, כי הצדיק תמיד עוסק רק ללמד נשמות ישראל מתורותו ולקרבם להשי"ת כנ"ל והכל ע"י חסד חנם. (לק"ה השה"ב ח"ה).
יח) צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל – פי' "שצופה הילוך ביתו איך יתנהג לעולם באופן שלא תכבה נרו לעולם ועד שיהיה נשאר השארת חכמתו לדורי דורות לנצח". כמו שאמר לגביי כל אלו שיתקרבו אליו או לתלמידיו או תלמידי תלמידיו בזה"ל "בעיני כבר הסתכלתי על כל אחד ואחד בנפרד".
ולחם עצלות לא תאכל כי ע"כ, היה זריז גדול לגמור הכל בחייו כדי שיוכלו כולם להתקרב בשלימות ע"י 'לחמו' – לחם של תורה (חיי מוהר"ן שכ"ב והשח"ב שם).
יט) קומו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה – פי' 'בניה' "אלו התלמידים שנקראים בנים שקרובים – כ"כ להשי"ת, בכל הדרכים האלו ולא יפסיקו להודות ולהלל אותו לפאר בכל העולם וכן 'בעלה' השי"ת יהלל אותו מאד מאד ע"ז שבסוף יתקרבו כולם אליו על ידו ולא יהיה נדח ממנו נדח. כי הש"י חפץ חסד הוא בוודאי. (שם)
כ) רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה – פי' "זה נאמר על הצדיק האמת הגדול ביותר" – שעלה על הכל, הרבה ניסו להגיע למדרגות גבוהות אבל הוא עלה גבוה מעל גבוה מכולם – "עד שיוכלו להתקרב הכל להשי"ת על ידו". (הל' השכה"ב ה"ה).
כא) שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל – פי' אע"פ שהוא זכה לכאלו דרגות נוראות בכל זאת היקם הסט"א לעומת זה מפורסמים של שקר להסתיר כל זה עד כדי כך ששקר החן – השקר קיבל חן גדול, והבל היופי, הבל הבלים קיבל יופי, ואשה יראת ה' – הצדיק האמת שהוא "האוצר של יראת שמים" היא תתהלל – ממנה עושים הוללות, אבל אנחנו נתחזק עם אשה "יראת ה'" גמטריה "נחל נובע מקור חכמה" ולא נפסיק להלל אותה.
כב) תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה – פי' 'תנו' להצדיק הזה את לבכם ועצמכם, כמו שביקש כי סך הכל, אתם כולם פרי ידיה, כל המעלות שיש לכם הכל מ'פרי ידיו' הקדושים (כמבואר הד' כוחות שבידיו שעי"ז כל התיקון למעלה בזמר זה). 'ותהללו' את בתוך שערי בת עמו כל המעשים הנוראים שעשה עימכם.