דברים רבה ז ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · דברים רבה · ז · ט · >>

ט.    [ עריכה ]
זש"ה זה שאמר הכתוב: (משלי ב, א): "בני אם תקח אמרי ומצותי תצפן אתך"

  • מהו "אם תקח אמרי"? א"ר הונא בשם ר' אחא: אמר הקב"ה לישראל: בני! לא תהא תורתי עליכם כאדם שיש לו בת בוגרת והוא מבקש לכנוס אותה אצל מי שמוצא!
  • מהו "אם תקח אמרי"? - אם יהא לכם זכות, אתם מקבלים את תורתי, שמלאכי השרת נתאוו לה ולא נתתי אותה להם. מניין? שנאמר (תהלים סח, יג): "מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן". ומה הוא אומר - "וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל". אמר לפניו: רבש"ע! הניה שיש לך בעליונים אתה מחלק אותה לתחתונים?! הוי "אם תקח אמרי" - אם יהא לך זכות.
    ומהו "מִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ"? א"ר אבא בר כהנא: אמר הקב"ה: אתם צופנים לי תורה ומצות בעולם הזה, ואני צופן לכם שכר טוב לעולם הבא, שנאמר (שם לא, כ) "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך".
  • ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "אם תקח אמרי" - א"ר יהודה בר שלום: אמר הקב"ה לישראל: אימתי אתם נקראים בני? כשתקחו אמרי. למה"ד למה הדבר דומה? למלך, שאמר לו בנו 'סיימני בתוך המדינה שאני בנך', א"ל אביו 'מבקש אתה שידעו הכל שאתה בני - לבוש פורפירא שלי ותן עטרה שלי בראשך וידעו הכל שאתה בני'. כך אמר הקב"ה לישראל: 'מבקשים אתם שתהיו מסוימין שאתם בני? עסקו בתורה ובמצות והכל רואים שאתם בני'; הדא, אימתי אתם בני - משתקחו אמרי.

א"ר: כשהיו ישראל במדבר, היה מהלך עמוד הענן לפניהם, והיה עשן המערכה ועשן הקטורת עולה, והיו שני זיקוקין של אש יוצאין מבין שני בדי הארון, והיו שורפים לפניהם את הנחשים ואת העקרבים, והיו אומות העולם רואים אותם, והיו אומרים 'אלוהות הן, אלו כל תשמישן אינו אלא באש'; אמר להם משה: וכל השבח הזה שעשה לכם הקב"ה, ע"י שקבלתם תורתי בסיני. הוי "ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אליהם וגו'".

אמר להם: היו יודעים, כל נסים שעשה לכם הקב"ה ראיתם בעיניכם. במצרים עשה לכם ועיניכם רואות, מנין? שנאמר "המסות הגדולות אשר ראו עיניך", מהו המסות? המכות ממסות גופיהן של מצרים. מהו "הָאֹתֹת"? רבנן אמרי שהיו נרשמות על גופיהן. דם צפרדעים וכנים מהו? "וְהַמֹּפְתִים", שהיו המכות מפתות אותן, כיצד? לשלשים יום היתה באה המכה והיתה עושה ז' ימים והלכה לה, והיו נרווחין עשרים ושלשה ימים בין מכה למכה, ולא היו חוזרין בהן; הוי שהיו מפתות אותן: