משנה ברכות ד ו
מתוך ויקיטקסט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ד · משנה ו | >>
היה יושב יב בספינה או בקרון או באסדה, יכון את לבו כנגד בית קדש הקדשים.
תוכן עניינים |
משנה מנוקדת
הָיָה יוֹשֵׁב בִּסְפִינָה, אוֹ בְּקָרוֹן, אוֹ בְּאַסְדָה - יְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים:
נוסח הרמב"ם
היה יושב בספינה או בקרון או באסדה יכוון את לבו כנגד בית קודש הקדשים.
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
באסדא - עצים הרבה קשורים ומהודקים יחד, ומשיטים אותם בנהר ובני אדם הולכים עליהם. ובלשון מקרא (דה ב ב) קרוין רפסודות:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יב) (על המשנה) היה יושב. ולא תנן יחזיר את פניו. דאפי' לעמוד א"צ אלא יושב ויתפלל דבקרון א"א לעמוד מפני שמתנועע לכאן ולכאן והך טעמא שייך נמי בספינה. טור וב"י סי' צ"ד:
 |
שימו לב! דף זה כולל תוכן חדש (למעלה) ותוכן ישן (למטה).
יש לשלב ביניהם ואח"כ למחוק תבנית זו. |
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ד · משנה ו | >>
היה יושב יב בספינה או בקרון או באסדה, יכון את לבו כנגד בית קדש הקדשים.
משנה מנוקדת
הָיָה יוֹשֵׁב בִּסְפִינָה, אוֹ בְּקָרוֹן, אוֹ בְּאַסְדָה - יְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים:
נוסח הרמב"ם
היה יושב בספינה או בקרון או באסדה יכוון את לבו כנגד בית קודש הקדשים.
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
באסדא - עצים הרבה קשורים ומהודקים יחד, ומשיטים אותם בנהר ובני אדם הולכים עליהם. ובלשון מקרא (דה ב ב) קרוין רפסודות:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יב) (על המשנה) היה יושב. ולא תנן יחזיר את פניו. דאפי' לעמוד א"צ אלא יושב ויתפלל דבקרון א"א לעמוד מפני שמתנועע לכאן ולכאן והך טעמא שייך נמי בספינה. טור וב"י סי' צ"ד:
משנה פתוחה
- (ו) היה יושב בספינה, או בקרון, או באסדא –
- יכוין לבו כנגד בית קודש הקדשים.
משנה מנוקדת
נוסחאות ופירושים
נוסח הרמב"ם
- היה יושב בספינה, או בקרון, או באסדה –
- יכון את לבו כנגד בית קדש הקדשים.
פירוש הרמב"ם
היה יושב בספינה או בקרון או באסדא כו' – קרון, מין ממיני העגלות. ואסדא, ספינה קטנה מאד, יעברו בה בנחלים הגדולים, ושמה המפורסם בלשון ערב אצל בני אדם מעדי"ה.
פירוש הרע"ב
באסדא – עצים הרבה קשורים ומהודקים יחד, ומשיטים אותם בנהר, ובני אדם הולכים עליהם. ובלשון מקרא קרוין: "רפסדות" (דברי הימים ב ב ).
עיקר תוי"ט
היה יושב – ולא תנן "יחזיר את פניו". דאפילו לעמוד אינו צריך, אלא יושב ומתפלל, דבקרון אי אפשר לעמוד, מפני שמתנועע לכאן ולכאן, והך טעמא שייך נמי בספינה. טור וב"י סימן צ"ד.
