ביאור:משנה ברכות פרק ד

[עריכה] משנה א

תפלת השחר, עד חצות.

רבי יהודה אומר, עד ארבע שעות.

תפלת המנחה עד הערב.

רבי יהודה אומר, עד פלג המנחה.

תפלת הערב אין לה קבע.

ושל מוספין כל היום.

(רבי יהודה אומר, עד שבע שעות):

[עריכה] משנה ב

רבי נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפלה קצרה.

אמרו לו, מה מקום לתפלה זו.

אמר להם, בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי, וביציאתי אני נותן הודיה על חלקי:

[עריכה] משנה ג

רבן גמליאל אומר, בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה.

רבי יהושע אומר, מעין שמונה עשרה.

רבי עקיבא אומר, אם שגורה תפלתו בפיו, יתפלל שמונה עשרה.

ואם לאו, מעין שמונה עשרה:

[עריכה] משנה ד

רבי אליעזר אומר, העושה תפלתו קבע, אין תפלתו תחנונים.

רבי יהושע אומר, המהלך במקום סכנה, מתפלל תפלה קצרה.

אומר, הושע השם את עמך את שארית ישראל, בכל פרשת העבור יהיו צרכיהם לפניך.

ברוך אתה ה' שומע תפלה:

[עריכה] משנה ה

היה רוכב על החמור, ירד.

ואם אינו יכול לירד, יחזיר את פניו, ואם אינו יכול להחזיר את פניו, יכון את לבו כנגד (בית) קדש הקדשים:

[עריכה] משנה ו

היה יושב בספינה או בקרון או באסדה, יכון את לבו כנגד בית קדש הקדשים:

[עריכה] משנה ז

רבי אלעזר בן עזריה אומר, אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר.

וחכמים אומרים, בחבר עיר ושלא בחבר עיר.

רבי יהודה אומר משמו, כל מקום שיש חבר עיר, היחיד פטור מתפלת המוספין: