משנה ברכות ד ה
מתוך ויקיטקסט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ד · משנה ה | >>
היה רוכב על החמור, ירד.
ואם אינו יכול לירד, יחזיר את פניו, ואם אינו יכול להחזיר את פניו, יכון את לבו כנגד (בית) קדש הקדשים.
תוכן עניינים |
משנה מנוקדת
הָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר - יֵרֵד. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לֵירֵד - יַחְזִיר אֵת פָּנָיו. וְאִם אֵינוֹ יָכֹל לְהַחְזִיר אֶת פָּנָיו - יְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים:
נוסח הרמב"ם
היה רוכב על החמור יירד אם אינו יכל לירד יחזיר את פניו אם אינו יכל להחזיר את פניו יכוון את לבו כנגד בית קודש הקדשים.
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
היה רוכב על החמור ירד - אין הלכה כסתם משנה זו, אלא בין יש לו מי שיאחוז חמורו בין אין לו מי שיאחוז חמורו לא ירד, מפני שאין דעתו מיושבת עליו כשהוא יורד:
יחזיר את פניו - לצד ירושלים י, שנאמר (מלכים א ח) והתפללו אליך דרך ארצם יא:
יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים - שנא' (שם) והתפללו אליך אל המקום הזה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(י) (על הברטנורא) ולא תימא נגד ירושלים לחוד אלא כנגד ירושלים וכנגד בהמ"ק וכנגד בית קדשי קדשים:
(יא) (על הברטנורא) אגב רהיטא לא דק דהול"ל והתפללו אליך דרך העיר (מלכים א' ח) והך קרא דרך ארצם קאי להעומדים בחו"ל ומיהו פרש"י במתני' לצד ירושלים משום דתנא בא"י קאי. תוי"ט:
 |
שימו לב! דף זה כולל תוכן חדש (למעלה) ותוכן ישן (למטה).
יש לשלב ביניהם ואח"כ למחוק תבנית זו. |
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ד · משנה ה | >>
היה רוכב על החמור, ירד.
ואם אינו יכול לירד, יחזיר את פניו, ואם אינו יכול להחזיר את פניו, יכון את לבו כנגד (בית) קדש הקדשים.
משנה מנוקדת
הָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר - יֵרֵד. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לֵירֵד - יַחְזִיר אֵת פָּנָיו. וְאִם אֵינוֹ יָכֹל לְהַחְזִיר אֶת פָּנָיו - יְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים:
נוסח הרמב"ם
היה רוכב על החמור יירד אם אינו יכל לירד יחזיר את פניו אם אינו יכל להחזיר את פניו יכוון את לבו כנגד בית קודש הקדשים.
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
היה רוכב על החמור ירד - אין הלכה כסתם משנה זו, אלא בין יש לו מי שיאחוז חמורו בין אין לו מי שיאחוז חמורו לא ירד, מפני שאין דעתו מיושבת עליו כשהוא יורד:
יחזיר את פניו - לצד ירושלים י, שנאמר (מלכים א ח) והתפללו אליך דרך ארצם יא:
יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים - שנא' (שם) והתפללו אליך אל המקום הזה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(י) (על הברטנורא) ולא תימא נגד ירושלים לחוד אלא כנגד ירושלים וכנגד בהמ"ק וכנגד בית קדשי קדשים:
(יא) (על הברטנורא) אגב רהיטא לא דק דהול"ל והתפללו אליך דרך העיר (מלכים א' ח) והך קרא דרך ארצם קאי להעומדים בחו"ל ומיהו פרש"י במתני' לצד ירושלים משום דתנא בא"י קאי. תוי"ט:
משנה פתוחה
- (ה) היה רוכב על החמור – ירד.
- ואם אינו יכול לירד – יחזיר את פניו.
- ואם אינו יכול להחזיר את פניו –
- יכוין את לבו כנגד בית קדש הקדשים.
משנה מנוקדת
נוסחאות ופירושים
נוסח הרמב"ם
- היה רוכב על החמור – ירד.
- אם אינו יכול לירד – יחזיר את פניו.
- אם אינו יכול להחזיר את פניו –
- יכון את לבו כנגד בית קדש הקדשים.
פירוש הרמב"ם
היה רוכב על החמור ירד והתפלל כו' – מה שאמר ירד, אינה הלכה, ואף על פי שיוכל לירד ויהיה לו מי שישמור בהמתו, אינו חייב לרדת מבהמתו, אבל יתפלל והוא רוכב, שמא יהיה לו טרדת לב.
ופירוש יכוון ליבו – יפנה לבו ורעיוניו, ויחשוב בליבו שפניו כנגד קדשי הקדשים.
פירוש הרע"ב
היה רוכב על החמור ירד – אין הלכה כסתם משנה זו, אלא בין יש לו מי שיאחוז חמורו, בין אין לו מי שיאחוז חמורו – לא ירד, מפני שאין דעתו מיושבת עליו כשהוא יורד. יחזיר את פניו – לצד ירושלים, שנאמר (מלכים א ח): "והתפללו אליך דרך ארצם". יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים – שנאמר (שם): "והתפללו אליך ל המקום".* (*בדפוסים אחרונים הוגה: "והתפללו אל המקום הזה".)
עיקר תוי"ט
יחזיר את פניו – לשון הר"ב, לצד ירושלים. ולא תימא נגד ירושלים לחוד, אלא כנגד ירושלים וכנגד בית המקדש וכנגד בית קודש הקדשים:
ומה שכתב הר"ב: שנאמר והתפללו אליך דרך ארצם – אגב ריהטא לא דק, דהוי ליה למימר "והתפללו אליך דרך העיר". והך קרא "דרך ארצם" (מלכים א' ח, מח) קאי להעומדים בחוצה לארץ. ומיהו פירש רש"י במתניתין, לצד ירושלים, משום דתנא בארץ ישראל קאי. תוי"ט:
