בראשית רבה פב ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ז.    [ עריכה ]

וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֶל וַיְהִי עוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ אר"א בן יעקב בשעה שהארץ חלולה ככברה והבר מצוי רבנן אמרי כבר הבר מצוי ועונת הגשמים עברה ועדיין השרב לא בא ותלד רחל. ותקש בלדתה ג' הן שנתקשו בשעת לידתן ומתו כשהן חיות ואלו הן רחל ואשת פינחס ומיכל בת שאול רחל ותלד רחל ותקש בלדתה אשת פינחס (שמואל א ד) וכלתו אשת פינחס מיכל שנא' (שמואל ב ו) ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד עד יום מותה א"ר יהודה בר סימון עד יום מותה לא היה לה ביום מותה היה לה הה"ד (דברי הימים א ג) הששי יתרעם לעגלה אשתו ולמה הוא קורא אותה עגלה א"ר יהודה בר סימון שפעת כעגלה ומתה: