בראשית רבה סט ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ז.    [ עריכה ]

וייקץ יעקב משנתו (בראשית כח, טז), רבי יוחנן אמר ממשנתו. (בראשית כח, טז): ויאמר אכן יש ה' במקום הזה, אכן השכינה שרויה במקום הזה, ולא הייתי יודע. (בראשית כח, יז): ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה, רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא אמר הסלם הזה עומד בבאר שבע ושפועו מגיע עד בית המקדש, מה טעם ויצא יעקב מבאר שבע, ויחלם והנה סלם, ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה, אמר רבי יהודה ברבי סימון הסלם הזה עומד בבית המקדש ושפועו מגיע עד בית אל, מה טעם, ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה, ויקרא שם המקום ההוא בית אל. אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים, אמר רב אחא עתיד השער הזה להפתח להרבה צדיקים כיוצא בך.

אמר רבי שמעון בן יוחאי אין בית המקדש של מעלן גבוה מבית המקדש של מטן, אלא שמונה עשרה מיל, מה טעם, וזה שער השמים, מנין וז"ה.

דבר אחר, מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא ליעקב בית המקדש בנוי וחרב ובנוי, ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה, זה בנוי, היך מה דאת אמר (תהלים סח, לו): נורא אלהים ממקדשיך, ואין זה, הרי חרב, כמה דאת אמר (איכה ה, יז): על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו. כי אם בית אלהים, בנוי ומשכלל לעתיד לבוא, כמה דאת אמר (תהלים קמז, יג): כי חזק בריחי שעריך.