בראשית רבה נ יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יא.    [ עריכה ]

יא. ויתמהמה תמהון אחר תמהון אמר כמה אבוד בכסף וזהב אבנים טובות ומרגליות הדא הוא דכתיב (קהלת ה) עושר שמור לבעליו לרעתו רבי יהושע בן לוי אמר זה לוט רבי שמואל בר נחמן אמר זה קרח רבי יהודה בר סימון אמר זה נבות רבי לוי אמר זה המן רבי יצחק אמר זה שבט ראובן וגד רבנן אמרי זה איוב דהוה עתיר ונתמסכן וחזר למה דהוה ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנותיו וגו' מי היה זה זה רפאל אתיבון והא כתיב ויוציאוהו ויניחוהו וכתיב ויהי כהוציאם אותם החוצה א"ל קרון דבתריה ויאמרו המלט על נפשך אין כתיב אלא ויאמר המלט על נפשך ההרה המלט פן תספה בזכות אברהם שנקרא הר (שיר ב) מדלג על ההרים ואומר (מיכה ו) שמעו הרים וגו' ואנכי לא אוכל להמלט ההרה וגו' ויאמר לוט אליהם אל נא אדני הנה מצא עבדך חן בעיניך וגו' ר' ברכיה ורבי לוי בשם רבי חמא בר חנינה שני בני אדם אמרו דבר אחד לוט וצרפית צרפית אמרה עד שלא באת אצלי היה הקב"ה רואה מעשי ומעשה אנשי עירי והיו מעשי רבים על אנשי בני עירי והייתי צדקת ביניהם עכשיו שבאת אצלי באת להזכיר את עוני ולהמית את בני לוט אמר עד שלא הלכתי אצל אברהם היה הקדוש ברוך הוא רואה מעשי ומעשי בני עירי ואני צדיק ביניהם עכשיו שאני הולך אצל אברהם שמעשיו רבים על שלי איני יכול לעמוד בנחלתו ואנכי לא אוכל ר' ברכיה בשם ר' לוי מן הן תנינן כשם שהנוה הרעה בודק כך הנוה היפה בודק מן הכא ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני וסדום בעומקא היא לפום כך הוא אומר ואנכי לא אוכל להמלט ההרה שרי בעומקא ואינון אמרו ליה פוק לטורא והוא אמר הכין הדא אמרה אפילו מנוה הרעה לנוה היפה הרי שהנוה היפה בודק הנה נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה א"ר חלפתא קסרייא ומה אם לוט על ידי שכבד את המלאך נשא לו פנים לך לא אשא פנים מפניך ומפני אבותיך (במדבר ו) ישא ה' פניו אליך: