בראשית רבה מו ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ט.    [ עריכה ]

ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך -- רבי יודן אמר: חמש אם מקבלים בניך אלהותי - אני אהיה להם לאלוה ולפטרון. ואם לאו - לא אהיה להם לאלוה ולפטרון. אם נכנסין בניך לארץ - הן מקבלין אלהותי. ואם לאו - אינם מקבלים. אם מקיימין בניך את המילה - הן נכנסים לארץ. ואם לאו - אין נכנסים לארץ. אם מקבלים בניך את השבת, הם נכנסין לארץ. ואם לאו - אינם נכנסין.

ר' ברכיה ור' חלבו בשם ר' אבון ב"ר יוסי: כתיב (יהושע ה): וזה הדבר אשר מל יהושע. דבר אמר להם יהושע: ומלן, אמר להם: מה אתם סבורין שאתם נכנסין לארץ ערלים?! כך, אמר הקב"ה לאברהם אבינו: ונתתי לך ולזרעך אחריך וגו', על מנת, ואתה את בריתי תשמור.

ואתה את בריתי תשמור. ר' הונא ור' יוחנן. ר' הונא אמר: ואתה, מכאן למוהל שיהא מהול. ורבי יוחנן אמר: המול ימול, מכאן למוהל שיהא מהול.

תניא, ישראל ערל אינו מוהל, ק"ו עובד כוכבים ערל: